אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה יג

הלכה יב

או קודם שימשח וכו'. מלשונו משמע קצת דאם עבד קודם שנתרבה שבעה וקודם שנמשח שבעה עבודתו פסולה דדבר אחד מיהת בעינן שיהיה כל ז' וזה אינו דבאמת כל שנמשח פעם אחת ונתרבה פעם אחת עבודתו כשרה כדאיתא בתו"כ אמור פ"א פרשה ב' יעו"ש והובא במרן בשם הספרי יעו"ש היטיב ועיין בתוספתא סוף שקלים (וע"ע ברמב"ן פרשת אחרי מות יעו"ש היטיב).
והנה הראב"ד כתב על רבינו וז"ל א"א נראה מדבריו ימים שהיה בהם המשיחה לא היה עובד ואין זה מהחכמה אלא כשאמרו נתרבה ז' ונמשח ז' דבעינן ז' לכתחלה ה"מ לעבודת יוה"כ אבל לעבודת אותן הימים בכל יום עובד בשמונה בגדים עכ"ל ועי' רש"י יומא ה' א' שדעתו שבכל הז' ימים היה עובד בשמונה בגדים וזהו כדברי הראב"ד אמנם י"ל כי דעת רבינו הוא מהתו"כ הנ"ל שצריך לרבויי בנמשח יום אחד ובנתרבה יום אחד גם לכל מצות כהונה גדולה ואף לענין נשיאת נשים ולענין הטומאות שנשתנה מכהנים הדיוטים יעו"ש היטיב אלמא דאי לאו קרא הו"א דלא נתקדש בקדושת כה"ג כלל ואם עבד בשמונה בגדים הוי כמרובה בגדים וקמ"ל דלא ולא חילל בדיעבד אבל לכתחלה בעינן ריבוי ז' ומשיחה ז' אף לענין עבודה והבן וע"ע לקמן פ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"ג דכהן שנתמנה תחתיו א"צ ריבוי בגדים ולא משיחה רק עבודתו מחנכתו ואולי מטעם דאיתא בתו"כ פרשת אחרי פ"ח (ועי' ירושלמי יומא פ"א ה"א ומגילה פ"א ה"י) יעו"ש היטיב ודעת רש"י שכתב שצריך לעשות עבודה בשמונה בגדים ולא מהני בלא עבודה אולי יצא לו כן מהא דאיתא ביומא י"ב א' דחד מ"ד ס"ל דצריך להפך בצינורא ולכאורה הו"ל ללבוש את הבגדים לחוד אלא ודאי דבעינן שיעבוד עבודה בזה והיינו כדעת הראב"ד.
ומה דמשמע לכאורה מהראב"ד דביוה"כ בעינן לכתחלה משיחה ז' וריבוי ז' ואם לא נמשח ונתרבה ז' קודם יוה"כ אינו עובד לכתחלה לענ"ד איני מבין זה רק דעובד לכתחלה נמי כיון דמרבינן דאם לא נמשח ז' ונתרבה ז' נמי כשר ורק דלכתחלה בעינן שיתרבה ז' ויהא נמשח ז' אמנם זה אינו מעכב כיון דנמשח פ"א ונתרבה פ"א הרי הוא כה"ג כשר רק דלכתחלה יש לעשות כן אבל אם לא עשו כן או דלא היה אפשר לעשות כן כגון דנתמנה פחות מז' ימים קודם יוה"כ לית לן בה ובהיות כן לא יכולתי להבין על מש"כ הראב"ד דהא דבעינן ז' לכתחלה היינו לעבודת יוה"כ ולמה הוצרך האדון לזה הלא בפשיטות ניחא התורה הקפידה לכתחלה כשממנין כה"ג צריך ריבוי ז' ומשיחה ז' וזה בין לכל ימות השנה ובין ליוה"כ רק כיון דנמשח פ"א ונתרבה פ"א הרי הוא כה"ג כשר בין לכל השנה ובין ליוה"כ ומ"מ צריכים עוד למשחו כל ז' ולרבותו כל ז' כי כן הוא מצותו והרי הוא כמו סמיכה ותנופה שאינם מעכבים הכפרה ומ"מ הצריכה התורה לעשותם וזה הא דידן עוד קיל ועדיף מינייהו והבן.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה