הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה טו
אלא בי"ד וכו'. תוספתא פ"ג דסנהדרין וכמ"ש מרן ועי' תוס' מגילה ט' ב' ד"ה ולא לכהן וכו' אמנם ביומא י"ב ב' כתבו התוס' דתלוי במלך ובאחיו הכהנים וכ"כ בזבחים י"ח א' ד"ה הג"ה ועיין ירושלמי שם ושם יעו"ש היטיב וצ"ל לדברי רבינו הא דאיתא ביבמות ס"א א' דתרקבא דדינרי עיילא מרתא בת ביתוס לינאי המלך וכו' אולי שמלך עז היה וכדי שיכריח לסנהדרין שימנו את יהושע בן גמלא וכן ההוא דירושלמי שידע על פי דבור המלך שהוסע מכהונה שהובא שם בתוס' ושם בתוספתא מפורש שאין מעמידין מלך כי אם על פי בי"ד של שבעים וארבע והתימה על מר"ן שבפ"א מהל' מלכים לא הערה את מקורו.
אלא ביום וכו'. עי' תו"כ צו פ"ג פרשה ג'.
וכן אם וכו'. הטעם כמש"כ מרן. ומשמע לכאורה מלשון רבינו דאם נמשח ביום יכולין לרבותו אף בלילה בבגדים בכה"ג שנמשח בשמן המשחה ורק למרובה בגדים בלבד אין מרבין אותו אלא בלילה וצ"ע לכאורה כיון דאיתקש ריבוי למשיחה א"כ אף הריבוי יהיה ביום ואולי אפשר דעת רבינו דה"נ דהריבוי יהיה ביום ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בכהן שנמשח פשיטא דהריבוי יהיה ג"כ ביום דומיא דמשיחה אלא אפי' בכה"ג שלא נמשח כלל מ"מ הרבוי יהיה ביום דווקא ויש לעיין בזה.
ואין ממנין וכו'. בתו"כ שם וביומא ירושלמי פ"א ה"א ובמגילה פ"א ה"י ובהוריות פ"ג ה"ב יעו"ש היטיב.