הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ח
והעור שלהם וכו'. לפנינו בש"ס איתא אם היה בעל מום נותנה לכהן שבאותה משמר ועבודתה ועורה שלו ועיי"ש ברש"י וכמש"כ מרן אמנם בילקוט שופטים רמז תתי"ז איתא וז"ל אם היה בע"מ נותנה לכהן שבאותו משמר ועבודתה ועורה לאנשי משמר עכ"ל והיא גי' הלישנא אחרינא שברש"י והיא גי' רבינו ומכאן קצת ראיה לדין שלמעלה שאם נתן רשות לכהן אחר לעבוד גם העבודה ועורה של כהן העובד והראב"ד דפליג התם כמבואר לעיל י"ל דגורס כגי' שלפנינו והבן ויש לדחות דלא דמי לכאן כיון דבע"מ לא מצי עביד א"כ על כרחך זכה להו רחמנא לאנשי משמר העבודה והעור משא"כ התם כיון דיכול לעבוד בעצמו אע"פ שעשה שליח מ"מ דווקא על העבודה עשה ולא על העור ואכילתה והבן.
נותן קרבנו וכו'. זה פשוט בברייתא שם וכאוקימתא דר"פ יעו"ש והובא במרן ועי' בשיטה מקובצת שהביא בשם הרמ"ה דעורה שלו ורק בשרה לאנשי משמר והוא גורס ועבודתה לאנשי משמר ול"ג ועורה יעו"ש.