הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה יג
של כסף וכו'. כ"ז מבואר לעיל פרק א' הלכה י"ח וי"ט יעו"ש היטיב.
מתקדשין במלאכתם וכו'. כנ"ל הלכה י"ב וכבר נתבאר שם.
מתיך אותם וכו'. הא דכתב דמתיך אותם יבואר לקמן בהלכה י"ד ומה שכתב דאין קדושתן מסתלקת מהן לעולם לכאורה לא משמע כן במנחות ק"א א' דקאמר שם טעמא דכלי שרת נטמאו אין פודין אותם משום דיש להם טהרה במקוה הו"ל כטהורים משמע הא נשברו ונפגמו הוה כבעל מום שנפדה ולכאורה אפ"ל דדינם כבע"מ עובר דלא נפדה כיון דיש להם תקנה בהיתוך אבל באמת הדין הוא דאפי' אין להם תקנה מ"מ אין להם פדיון ומוכח לה מהא דזבחים פ"ח א' סכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עליה וגנזוה וכן הא דבגדי כהונה שבלו מפקיעין מהן פתילות כדאיתא לקמן פ"ח מהל' כלי המקדש ואין להם פדיון ואסור להשתמש בהם להדיוט כדאיתא לעיל הל' בית הבחירה פ"א ה"כ. וצ"ל הא דקאמר במנחות שם שנטמאו דאין פודין משום דיש להם טהרה במקוה מיירי בכלי שרת שעדיין לא נשתמש בהם אבל אם כבר שימשו בהן לגבוה בלא"ה אין להם פדיון ולפי"ז יצא לנו אם כלי שרת שהקדישן ועדיין לא נשתמש בהם לגבוה ונפגמו ונשברו באופן שפסולים הם לשרת בקדש אה"נ דשרי לפדות וכן מוכח קצת מהא דלעיל פ"א מבית הבחירה ה"כ יעו"ש ודו"ק היטיב אע"ג דיש לדחות מהתם מ"מ דינא הכי דכ"ז שלא נשתמשו בהן אין דין כלי שרת עליהם (ועי' בפ"ה מהל' מעילה הי"ד במל"מ שכ' דיש בהם ג"כ דין מעילה יעו"ש) ועי' תוס' קדושין נ"ד א' ד"ה בכתנות וכו' ולקמן פי"ח ה"ה ובמל"מ שם ועיין בשער המלך לקמן פ"ו מהל' איסורי מזבח הלכה ד' יעו"ש היטיב מש"כ בזה.