אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה י

הלכה ט

ע"ג מלך וכו'. שם כריתות ו' ב' ופסק כר' יהודה לגבי ר"מ ועוד דבתרומות פ"ז מ"ב שנה לה לדברי ר"י בלשון חכמים יעו"ש והובא שם בכריתות ובסנהדרין נ"א א' ועיין פ"י מהל' תרומות הי"ב יעו"ש היטיב.

אפי' למלך וכו'. לדעתי נראה כי ט"ס הוא וצריך להיות אפי' מלך כי זהו החילוק שבין סיכה לנתינה נתינה מיקרי שאחר נותן עליו וסיכה מיקרי שהוא נוטל בעצמו ונותן על גופו. והא דכתב וכה"ג שנטל שמן המשחה מראשו וסך במעיו חייב וכו' קמ"ל אע"ג דכבר נמשח והו"א דהשמן נתחלל קמ"ל דלא וברישא מיירי שנטל שמן מהצלוחית ונתן על עצמו. והנה הראב"ד השיג על רבינו במה שהצריך בסיכה כזית וכתב וז"ל א"א לא מחוור מתוך הגמרא דכריתות דבעינן לסיכה כזית אלא לנתינה בלבד כדעת ר"י עכ"ל ודעת רבינו נ"ל כי בשיעורן שוה מהא דאיתא שם ז' א' דלא ייסך כתיב וקרי ביה לא יסיך יעו"ש אלמא דדין אחד להם דאל"כ איך כללם יחד ועוד נ"ל להביא ראיה לרבינו דא"כ דיש חילוק ביניהם לדינא הו"ל למיחשב במתניתין בתרתי הסך והנותן אלא ודאי דחד דינא להו ועיי"ש ח' ב' ודוק היטיב והא דקאמר הש"ס שם ו' ב' מה סיכה כל שהוא אף נתינה כל שהוא ה"ק מה סיכה בכל מקום הוא כ"ש דלא נתנה בו שיעור ובכל מקום דכתיב סיכה היינו כל שהוא אף הכא נמי כל שהוא אף דכתיב גביה נתינה ואתי לגלויי סיכה אנתינה ור"י ס"ל איפכא דנתינה דהכא אתי לגלויי אסיכה דבעינן כזית. ועוד ראיה מהא דקתני התם אבל סיכה למימשח מלכים וכהנים ד"ה בכל שהוא ור"ל במצות משיחת המלכים וכ"ג לגדולתן כו"ע מודים דלא בעינן כזית וכמש"כ תוס' ד"ה מלכים וכהנים וכו' (ויש שם ט"ס וצ"ל כי היכי דלא מחייב ר"י בהדיוט וכו') ולמה לא נקט אבל סיכת איסורו לכו"ע בכל שהוא ועוד היכי הוה ס"ד דבסיכת מצוה בעינן כזית ואמאי לא ילפינן מסיכת עבירה דבכל שהוא (אף דיש לדחות דהא המשיחה נעשה ע"י אחרים והוי דומיא דנתינת עבירה דבעינן כזית) ועוד דאם נימא דסיכה לחוד ונתינה לחוד א"כ היכן מוזכר כרת בתורה על סיכת משהו הא לא כתיב רק ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו והיינו בכזית דוקא מכל הלין טעמי נראה כדעת רבינו. ועיין לקמן פ"ב מכלי המקדש הי"א מש"כ בזה.
והנה מרן כתב ע"ז וז"ל והא דמסיים רב יוסף אבל סיכה למימשח מלכים וכהנים ד"ה בכל שהוא היינו במושח מלכים וכהנים שלא נמשחו אבל אם כבר נמשחו פטור לר"י על הנתינה דלאו זרים נינהו ובפחות מכזית פטור אפי' על הסיכה עכ"ל כוונתו ברור דה"ק בכהנים ומלכים שלא נמשחו והוא מושחן כמצותן בהא סגי בכל שהוא אבל אם כבר נמשחו והוא מושחן בעבירה אז כשאחר מושחן פטור לר"י וכשהם עצמם סכין בעינן כזית והיינו ממש כדברינו וכדברי רבינו וראיתי להבאר שבע שהבין דה"ק דמיירי דמושחן באיסור ולכן במושחן בעבירה עד שלא נמשחו לכו"ע במשהו אבל אם מושחן לאחר שכבר נמשחו אז במלכים וכה"ג פטורים וכו' ומתוך כך הרבה להשיב עליו והתימה עליו איך נעלמו ממנו דברי התוס' במקומם ויצא לדון בדבר שאין לו שחר יעו"ש היטיב.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה