הר המוריה על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ו
חייבים להכין וכו'. דהגר תיכף כשנתגייר מחויב במצוה זו אף שאינו מבין עדיין לשון הקודש וכמש"כ לעיל בהלכה ה' מחוייבין לבוא ולשמוע.
שאינו יכול לשמוע וכו'. עיין בלח"מ שכתב וז"ל אם כוונת רבינו ז"ל על החרש אפ"ל דאע"ג דחרש אפי' באזנו אחת פטור מן הקהל דהא פטור מן הראייה וכל הפטור מן הראייה פטור מהקהל עד כאן לשונו ואני אומר מאריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא דהא דחרש באזנו אחת פטור מן הראייה מהקהל הוא דילפינן לה כדאיתא בחגיגה ג' א' יעו"ש היטב ולכן המעיין בסוגיא ההיא בעיניו יראה כי מה שכתב בתירוצו דרבינו מיירי שעומד במקום רחוק שאינו יכול לשמוע יעו"ש היטב גם זה אינו דהא שם מבואר דיש להם לעמוד מקרוב בענין שיכולים לשמוע עיין שם בתוס' דבור המתחיל אף על גב וכו' אף על פי שיש לדחוק בזה אמנם היותר נראה לענ"ד כי כוונת רבינו על הלועזים שאינם מבינים חייבים לשמוע והביא ראיה לזה שאין הקריאה בשביל להבין מה שקורא שהרי החכמים הגדולים שיודעים כל התורה כולה מחוייבים לשמוע ולכן גם הגרים הלועזים מחוייבים לשמוע והנה שם איתא דמדבר ואין שומע מלמען ישמעו נפקא ועיין שם בתוספות דבור המתחיל מלמען וכו' ודבור המתחיל אלא וכו' יעוין שם היטב דמי שאינו שומע ואינו מבין פטור יעוין שם אמנם יש לחלק למי שאזניו אטומים מלשמוע שאצלו אין תועלת כלל למי ששומע שפיר רק שאינו מבין והדברים עתיקים (ומ"מ אכתי יש לעיין בזה).