אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

את השבת וכו'. עיין יומא נ' א' ועיין תוספתא פ"א דתמורה יעו"ש ובפסחים ע"ו ב' יעו"ש ועיין מש"כ הלח"מ על דברי התוס' דפסחים שם יעו"ש היטב ונכונים דבריו וע"ע בתוס' פסחים ע' ב' בד"ה מ"ט וכו' יעו"ש היטב (ולכאורה י"ל לפי מש"כ התוס' שם בד"ה הא ודאי וכו' דהסוגיא אזיל אליבא מאן דתלי דחיית שבת בקרבן צבור יעו"ש א"כ י"ל לדידן א"צ קרא להך דחגיגה לא דחי שבת משום דכיון דיש לו תשלומין כל שבעה וממילא ידעינן דלא דחי שבת אמנם זה דוחק קצת ויותר נראה לומר דהתוס' קאי אף אי נימא דבאמת מיקרי זמן קבוע מ"מ בעינן נמי דיהא קרבן צבור יעו"ש) ותראה כי דבריו מבוארין שמה ממש גם מש"כ התוס' בפסחים ע"ז ב' בד"ה ה"ג קמ"ל וכו' דהא לענין טומאה זמנו קבוע וכו' לכאורה י"ל מאי קושיא הא הש"ס לא קאמר טעם זה דאין זמנו קבוע רק על שבת ובשבת באמת אין זמנו קבוע כיון דגברא חזי וכמש"כ התוס' בחגיגה ב' א' בד"ה איזהו וכו' ושם י"ז א' בד"ה יום טבוח וכו' יעו"ש וא"כ גם טומאה לא דחי ואף דלענין טומאה מיקרי זמנו קבוע מ"מ כיון דלא דחי שבת לא דחי טומאה עיין יומא מ"ו א' יעו"ש היטב (וע"ע תוס' פסחים פ' א' בד"ה אתה וכו') ומלבד זה לק"מ לפי מש"כ רבינו לקמן פ"ב ה"ה יעו"ש היטב שוב ראיתי בתוס' יו"ט פ"ב דחגיגה יעו"ש היטב ודבריו תמוהים ועיין שם בתוס' חדשים יעו"ש (וע"ע כריתות ז' ב' יעו"ש).

את יו"ט וכו'. כ"מ מהא דפסחים ע' ב' פ' א' וביומא נ' א' ובתוספתא תמורה פ"א ובחגיגה ט' א' י"ז א' ובביצה י"ט א' כ' ב' ובירושלמי שם פ"ב דביצה ה"ד ובפ"ב דחגיגה ה"ג ובתוספתא פ"ב דחגיגה ובשלמי חגיגה אף ב"ש מודה כדאיתא בביצה י"ט א' ועיין בתוס' חגיגה י"ז א' בד"ה יום טבוח וכו' שהביאו ראיה מהירושלמי דפליגי בשלמי חגיגה ג"כ (ובאמת גם בתוספתא פ"ב דחגיגה איתא שם חגיגה יעו"ש) אמנם בש"ס שלפנינו בביצה מבואר דאינו כן והירושלמי י"ל דקאי על עולת ראייה דגבי חגיגה קאמר התם שלמי חגיגה יעו"ש בביצה ובחגיגה ועיי"ש בקרבן העדה דמשמע מדבריו ג"כ דמפרש על עולת ראייה יעו"ש היטב ועיין במגילה ה' א' מבואר ג"כ דב"ש מודו בחגיגה דקרבה ביו"ט ושם בחי' העירותי ג"כ בזה.

נדרים ונדבות וכו'. עיין שבת קי"ד ב' וביצה י"ט א' כ' ב' מנחות ק' א' ועיין שער המלך מש"כ בזה והאריך בזה והנה מש"כ על תוס' דביצה י"ב א' בד"ה השוחט וכו' דהשוחט שלמי נדבה פטור יעו"ש וכתב דאסור מדאורייתא אבל לא לקי ע"ז. דברים פשוטים המה וברורים בטעמם וכמש"כ התוס' במגילה ה' א' וכמו שהביא הוא בעצמו אבל דברי השיטה מקובצת שם שכתב וז"ל והא דקתני עולת נדבה לאפוקי שלמי נדבה דמותר שהרי יש בהן צורך הדיוט שהבשר נאכל לבעלים דאי תני עולת חובה הו"א הא שלמי חובה שרי ומינה דשלמי נדבה אסירי וליתא דאפי' שלמי נדבה שרי כן פי' התוס' עכ"ל ומזה משמע דלדעת התוס' שלמי נדבה לכתחלה שרי וזה אינו כמבואר שם כ' ב' וצ"ע (וע"ע תוס' חגיגה ז' ב' בד"ה עולות וכו').
כתב המל"מ וז"ל דע דנסכים שלא הביאו הצבור עם הקרבן דקי"ל דמביא אותם אף לאחר כמה ימים וכמש"כ רבינו בפ"ב מהל' מעשה הקרבנות הי"ב קרבים ביו"ט כן כתב רש"י פ"ב דתמורה י"ד עכ"ל ואני בעניי לא מצאתי שם רק אם לא הקריב בשבת נסכים מותר להביא ביו"ט שלאחריו יעו"ש היטב וזה מותר להקטיר אף החלבים כמבואר לעיל פ"א מהל' תמידין ומוספין ופ"א מהל' קרבן פסח ה"ח יעו"ש אבל מחול ליו"ט לא מצאתי ברש"י וצ"ע בזה אבל מהסברא נראה דיהא מותר דמאיזה טעם יאסר דהא אין בה שום מלאכה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה