הר המוריה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה ג
שהוא ספק וכו'. פשוט שם במתניתין ובתוספתא.
אין מוציאין וכו'. עיין לעיל פ"ב ה"ו. ועיין לח"מ מה שהקשה כאן על רבינו דפסק פ"ט מהלכות בכורים דפטור מן המתנות והיינו מטעם דהלכה כרבי יוסי דעשו את שאינו זוכה כזוכה ובפרק ד' מהל' מעשר פסק דלא כרבי יוסי יעוין שם היטב והיה נראה לי לפרש דרבינו ס"ל דיש חילוק בין ההיא דגיטין להך דהכא ולהך דב"מ ובהא פליגי רב ושמואל ועולא. עולא ס"ל דר"י סבירא ליה נמי בהך דגיטין דעשו שאינו זוכה כזוכה ורב ושמואל סבירא להו דבהך דגיטין לא ס"ל לר"י דעשו שאינו זוכה כזוכה ולא רצו לאוקמי דר"י מודה בזה ואתי כר' יוסי דכיחידאה לא מוקמינן וכמו שכתבו התוס' בגיטין התם ולכן כיון דהמשנה ע"כ מיירי במזכה ע"י אחר או במכירי כהונה א"כ שוב אין הכרח לומר דר"י פליג ע"ז וס"ל דעשו שאינו זוכה כזוכה ויש להעמיס זה בכוונת מרן מש"כ בפרק ט' מהלכות בכורים הלכה ג' בתירוץ השני שהובא בלח"מ שם וקושיית הלח"מ לק"מ ודוק. שוב ראיתי בירושלמי פרק ג' דגיטין הלכה ז' שחילק בין היכא שהדבר ישנו בעולם כמו הכא משא"כ בהך דגיטין דעדיין לא בא לעולם ועיי"ש במראה הפנים יעו"ש שוב ראיתי הדבר יוצא מפורש מפי הרשב"א בחי' בגיטין שם ונהניתי (ומצאתי בספר חמדת שלמה סימן א' שפירש בש"ס כמו שפירשתי).