הר המוריה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ב
ה"ז ישחט וכו'. בכורות ל"ו ב' וחולין י"ח ב' (וע"ע שבת מ"ו ב' יעו"ש ולא ידעתי מי דחקו לרש"י לפרש שם דשלשה בני הכנסת אין מתירין רק במומין המובהקין וכ"כ תוס' בד"ה התם וכו' והא בפשיטות ניחא דאף במומין המובהקין לא מזדקקי שלשה בני הכנסת במקום שיש חכם יעו"ש ויש לעיין בזה ואולי י"ל דבמקום שאין המומחה מזדקק הרי הוא כאילו אין כאן חכם וצ"ע בזה.
שיצא לחו"ל וכו'. ר"ל ששם מסתמא אין מי שראוי להתיר מום דאינו מצוי שם מי שנטל רשות מהנשיא שבא"י אמנם לדעת התוס' האי בכור חו"ל היינו בזמן שביהמ"ק היה קיים ואז היה בכור חו"ל ניתר ג"כ על פי שלשה בני הכנסת יעו"ש בד"ה התרת וכו' אבל יש לעיין קצת דא"כ מאי קאמר התם בש"ס אי ממתני' הו"א בחו"ל ואפי' מומין שאין מובהקין כו' הא אדרבה דבחו"ל בזמן שביהמ"ק קיים ס"ד דחמיר טפי ואיפכא הו"ל למימר בחו"ל אין ניתר על פי שלשה בני הכנסת וצ"ל דהתירוץ קאי על הא דמקשה על רבא ל"ל לאשמעינן מומין מובהקין פשיטא דבמומין מובהקין מיירי דאל"כ הא אף בזמן שאין ביהמ"ק קיים אינו ניתר כ"א במומין מובהקין דוקא וכ"ש בזמן שביהמ"ק היה קיים וע"ז תירץ דהו"א דבחו"ל אף שאינם מובהקין ג"כ שרי מ"מ אין הלשון נוח לי כ"כ דהו"ל לומר בקצרה דהו"א דאף שאינם מובהקין שרי והא דקמ"ל במובהקין להודיעך כחו דר' יוסי ודוחק לומר דלרבותא נקט דהו"א אפי' בחו"ל לא בעינן מובהקים וכ"ש בזה"ז שאין ביהמ"ק קיים ואי לא מסתפינא אמינא שצ"ל הו"א דאפי' מומין שאינם מובהקים וכו' ויש לעיין בזה. שוב ראיתי במעדני יו"ט שכתב שם דהתוס' ל"ג להך קושיא ותירצו על רבא יעו"ש היטב אבל לא זכיתי להבין דבריו שכתב וז"ל ואם איתא דגרס לה הא שפיר מיתרצא מתני' דלא שמעינן מינה להא דהתרת בכור בחו"ל כי היכי דמתרצא אדמותיב לרבא עכ"ל ולכאורה דבריו אין מובנים כלל דאיך קאמר דלא שמעינן מינה להא דהתרת בכור וכו' דאם כוונתו דבחו"ל חמיר טפי ומיירי בזמן שביהמ"ק קיים א"כ איך מסיק כי היכא דמתרצה וכו' אדרבה שם מסיק דאדרבה התם הו"א דהכא קיל טפי ואם נאמר דחו"ל קיל טפי א"כ למה קאמר הש"ס דהו"א דבחו"ל קיל טפי והמשנה קמ"ל להודיעך כחו דר' יוסי וכו' והו"ל לומר בקצר דהו"א דחו"ל קיל טפי ואפי' לרבנן נמי הו"א דהא דבעו שלשה בני הכנסת ומומין קבועין היינו דוקא בא"י ולא בחו"ל אבל בחו"ל הו"א דאפילו באינו מום קבוע ולא בשלשה בני הכנסת נמי שרי וצ"ע בזה. ומהלח"מ מבואר שלדברי התוס' יש חילוק בין חו"ל לא"י וכו' ומשמע התם דחו"ל קיל טפי ולא ידעתי מנין ליה זה אבל יש לדחוק דה"נ קאמר דבכור חו"ל הו"א דחמיר טפי וכנ"ל וק"ל (וע"ע בחי' מהרי"ט אלגזי מש"כ בזה).