הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה ו
השומרים ישנים וכו'. כבר נתבאר בס"ק שלפני זה.
כנגד ראשיהן. כ"ה דעת רב פפא ביומא ס"ט א' ובתמיד כ"ז ב' ויש לעיין הלא רב אשי תירץ התם דמשום כלאים לית לן בה דבגדי כהונה קשים הם ובקשים שרי כמו דאיתא בהל' כלאים פ"י הי"ג יעו"ש ואי משום דבגדי כהונה לא ניתנו ליהנות בהם זה אינו הא מותר ליהנות בהם במקדש אפי' שלא בשעת עבודה כדאיתא לקמן פ"ח מכלי המקדש הי"א ואין לומר משום דהסוגיא דריש ערכין דקאמר דכהנים מותרים בכלאים דלא כרב אשי. זה אינו דהא התוס' ביומא שם ד"ה קשין וכו'. ובשבת נ"ז ב' ד"ה אין וכו' ובביצה ט"ו א' ד"ה אלא וכו' פי' דהא דשרי קשים היינו דוקא בהצעאה ולא בהעלאה יעו"ש וכ"מ מדברי רבינו בהל' כלאים שם א"כ הדרא קושיא לדוכתא. ולכאורה נראה דרבינו מפרש כפירש"י התם דתחת ראשיהן אסור שמא יפיח בהן יעו"ש ביומא ודוקא כשהם כנגד ראשו שרי דומיא דתפילין. אבל עיין בתוס' שם שהשיגו ע"ז ועיין במפרש שם בתמיד שהשיג ג"כ ע"ז דא"כ הוי ליה להוכיח דעל כרחך מיירי בכה"ג דהוי נגד ראשיהן דאל"כ חיישינן שמא יפיח יעו"ש היטיב. והנה לפי מש"כ התוס' ביומא שם ד"ה בגדי וכו' דמ"מ לכתחלה אסור ללובשן שלא בשעת עבודה אתי שפיר (ועל כרחך צ"ל דגרסי התם בגדי כהונה היוצא בהן למדינה חייב ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה פטור יעו"ש וכ"ה בתוס' ישנים התם) אבל מדברי רבינו לקמן פט"ז לא משמע כן לכן עלה בדעתי דהא דשרי שלא בעידן עבודה היינו דוקא בעזרה אבל הם היו ישנים בחציו שבחול ולכן אינם רשאים ליהנות בהם והא דכה"ג קורא בבגדי בוץ בעזרת נשים היינו משום דהוא צורך עבודה כדמסקנת הש"ס שם אבל בלאו הכי לא. שוב ראיתי בתוס' ישנים שם בד"ה ובמקדש וכו' שכתבו וז"ל והיינו בכל הר הבית דדייקינן לעיל שינה הוא דלא הא הלוכי מהלכי וכו' משמע דהשתא דאסיקינן דמותר ליהנות בהם דהיינו במקום דשינה מותרת שם מותר להלך אפי' בהר הבית ובעזרה אין מותר לישן דאין ישיבה בעזרה עכ"ל ובאמת לפענ"ד אין זה הוכחה דהא פשיטא דלצורך עבודה שרי אפי' שלא במקדש ומיבעיא ליה אם מותר ליהנות בהם שלא בשעת עבודה ופשיט דבמקדש שרי ובמדינה אסור ומ"מ צ"ע בזה. ועי' במד"ר במדבר פ' י"ט יעו"ש. ועי' במר"ן מש"כ דלא נתנו ליהנות רק דרך לבישה וכ"ה בתוס' מנחות מ"א א' יעו"ש ובחולין ק"י ב' ד"ה טלית וכו' יעו"ש לענין כלאים ועיין במפרש לתמיד שם ותמצא שהוא לא ס"ל חילוק זה יעו"ש היטיב וע"ע לקמן הל' כלי המקדש פ"ח הי"א.