אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ז · הלכה יג

הלכה יב

עשר קדושות וכו'. שם במשנה איתא הך דעשר קדושות קודם הך דא"י מקודשת מכל הארצות ומשמע מזה דזה נמי בכלל הקדושות וא"כ איתא י"א קדושות וכתב ע"ז רבינו במשנה ט' כי מתניתין אתי כר"י דמשווה בין האולם ולמזבח להיכל בחמשה דברים א"כ הם חד קדושה וכ"כ הר"ש שם אולם הרע"ב כתב בשם הגאונים דא"י מקודשת מכל הארצות אין בכלל זה וכ"כ הרא"ש שם וכ"ה בערוך ערך עשר יעו"ש וכ"ה דעת רבינו בכאן אמנם הגר"א באליהו רבא הסכים לדבריו שבפי' המשניות יעו"ש וע"ע במ"ר נשא פ"ז.

את המצורעים וכו'. עי' מגילה י' ב' ברש"י ובשבועות ט"ז א' ברש"י ועי' ערכין ל"ב ב' תוס' ד"ה וקדשו וכו' ובר"ש כאן וברא"ש יעו"ש היטיב ועי' בברכות ו' ב' בתוס' שם ד"ה הא לן וכו' יעו"ש ועי' תו"כ מצורע פ"ד יעו"ש.

עד שירצו וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א לא שמעתי מכאן רצון טובי העיר ולא רצון אנשי העיר אלא לעולם אין קוברין בהן אבל אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין עכ"ל ומרן כתב דגי' רבינו היתה ומשכיבין לתוכן מת עד שירצו ור"ל דישכב במשכבו ואין קוברין אותו עד שירצו שבעת טובי העיר או אנשי העיר יעו"ש אמנם הרע"ב כתב וז"ל ומסבבין לתוכה מת מותר לנשאו בעיר ממקום למקום עד מקום שירצו טובי העיר לקברו שם יצא המת מן העיר אין מחזירין אותו בעיר לקברו שם ואפי' רצו טובי העיר דכיון דיצאה טומאה מן העיר אין מכניסין אותה בתוכה עכ"ל ולפי"ז א"צ לחדש גירסא חדשה וקמ"ל דכל זמן שלא יצא פשיטא דמותר לקוברו ורק משום דכיון שיצא אין מחזירין אותו והו"א דה"ה דאין רשאי לסובבו ממקום למקום ורק דהוא קונה מקומו קמ"ל דלא דמותר לסבבו ממקום למקום וכ"כ הגר"א וז"ל מסבבין אותו ממקום למקום בתוך העיר ואינה קונה מקומו אבל אם יצא אין מחזירין אותו שאין מחזירין טומאה לעיר והיינו דכתיב (ד"ה ב' ט"ז) גבי עוזיהו ויקברו אותו עם אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא. שקברוהו בשדה הקבורה אשר למלכים ולא קברוהו בקברות המלכים אשר בעיר כי אמרו מצורע הוא וישב מחוץ למחנה ומת שם ולא יכלו להחזירו שוב לעיר שאין מביאין טומאה לעיר (וכ"ה בתוספתא פ"ק) עכ"ל והנה הראב"ד ז"ל מפרש עד שירצו להוציאו. ומתוך זה מחדש חומרא דאין קוברין בתוכן מת ועליו להביא ראיה. והנה יש ראיה לדברי רבינו מהא דאיתא לקמן הלכה י"ד ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה וכו' מבואר מזה דדווקא בירושלים אין מקיימין קברות אבל לא בשאר עיירות המוקפות חומה ושם יבואר עוד מזה אי"ה. ודע שהתוס' יו"ט כתבו וז"ל ומש"כ הרב לנשאו בעיר ממקום למקום כלומר בכל עיר ועיר מעיר לעיר עכ"ל הך מעיר לעיר לענ"ד אין לו ביאור דדווקא באותו העיר שרי אבל בעיר אחרת לא דמה אם הטומאה שהיתה כבר בעיר אין מחזירין אותה כ"ש בטומאה חדשה שאין מכניסין אותה וצ"ע בזה.

מפנין אותו וכו'. משמע מזה דדווקא בעיירות המוקפות חומה הדין כן אבל לא בשאר מקומות ועיין בהל' טומאת מת פ"ח שם כתב דיני פינוי המת יעו"ש ולא הזכיר דין זה אמנם המעיין בתוספתא פ"ק דב"ב ובפי"ד דשמחות ובפ"ז דנזיר בירושלמי ה"ג משמע שדין זה נוהג בכל מקום ששם לא נזכר שדין זה דווקא בערי חומה ועי' בתורת האדם להרמב"ן כ"ד א' נמי משמע כן שמפרש בכל עיירות הדין כן. והנה למש"כ מר"ן בתחלה דגי' רבינו היתה משכיבין לתוכן מת עד שירצו. י"ל דרבינו מפרש דה"ק דמשכיבין את המת בקבר דהיינו שקוברין אותו עד שירצו לפנותו אבל לפי"ז יש לעיין א"כ איך כתב רבינו בדין הקודם דאין קוברין בתוכן מת עד שירצו ז' טובי העיר ודילמא שרי לקוברו בכל ענין רק הפינוי תלוי ברצון ז' טובי העיר או בכל אנשי העיר אבל י"ל דזה נדע מכ"ש אם תלוי ברצון אנשי העיר לפנותו כ"ש שלא יקברוהו בלא רצונם מתחלה ודו"ק. ובאמת בלשון רבינו בפי' המשניות אינו מבואר אמאי קאי הך עד שירצו אם על הקבורה או על הפינוי יעו"ש היטיב וזה החילוק בין ירושלים לשאר ערי חומה דבירושלים מחוייבין לפנות המת משם כדאיתא בהלכה י"ד משא"כ בשאר ערי חומה ברצון אנשי העיר או ז' טובי העיר הדבר תלוי.

חוץ מקבר וכו'. בתוספתא דב"ב שם וז"ל כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא ר"ע אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין אמרו לו והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היה בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם אמר להם משם ראיה מחילה היתה להן והיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון עכ"ל ופסק רבינו כת"ק דאין הלכה כר"ע מחבריו וזה פשוט ומעכשיו תבין גירסת הגר"א במס' שמחות שם שהגיה וז"ל כל הקברות מפנין חוץ מקבר מלך ונביא אמרו לר"ע מעשה בקבר חולדה שהיה בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם אמר להן ר"ע משם ראיה מחילה היתה עשויה להם ומוציאין את הטומאה לנחל קדרון עכ"ל ובירושלמי דנזיר איתא שם וז"ל כל הקברות מתפנין חוץ מקברי המלך ומקברי הנביא א"ל לר"ע והלא קברי בני דוד מתפנין וקברי בני חולדה היו בירושלים ולא נגע בהן אדם לפנותן מעולם א"ל לר"ע משם ראיה מחילה היתה שם ומשם היתה טומאה מקדרת ויוצאת לנחל קדרון עכ"ל ויותר נראה לגרוס והלא קברי בני דוד וקבר חולדה היו בירושלים ולא נגע וכו' להשוותן עם התוספתא וכן יש להגיה לפענ"ד במס' שמחות שם והא דאיתא בפל"ה באבות דר"נ וז"ל ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיה שם מימות נביאים הראשונים וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה את הטומאה לנחל קדרון עכ"ל וצ"ל דאתיא כר"ע אמנם הגר"א הגיה שם וז"ל נביאים הראשונים אמרו מחילה היתה שם וכו' ולפי"ז י"ל דאתיא כרבנן נמי וגם הם מודים דהיו שם מחילה רק דהם אינם תולים בהכי דה"ה דאם לא היו שם מחילה לא היו מפנים אותם ור"ע ס"ל דמותר לפנותם רק מפני שהיו שם מחילה לכן לא הוצרך לזה (וע"ע בתוספתא פ"ו דנגעים) ועי' מלכים א' י"ג שם פירש"י ועצמות אדם ישרפו עליך וכו' ופי' דקאי על ירבעם יעו"ש והא אין מפנין קבר מלך וי"ל דהתם על פי הדבור שאני וק"ל.

בין מד' וכו'. כ"ה בתוספתא פ"ק דב"ב ובמס' שמחות שם יעו"ש היטיב והנה בשאר עיירות מבואר שם דאם היה יותר מחמישים אמה לכאן ולכאן אין מפנין אותו פחות מכאן מפנין אותו והוסיף כאן רבינו דאם היתה יתר מחמישים אמה לכאן ולכאן דאין מפנין אותו היינו דווקא בשאר עיירות אבל בערי חומה דתלוי ברצון אנשי העיר או ז' טובי העיר מפנין אותם לכשירצו וה"ט דפחות מזה הוא מזיק הרבים אבל ביותר מזה אין מזיק הרבים לכן בשאר עיירות אין מפנין אותם אבל בערי חומה הדבר תלוי ברצונם וכנ"ל וכ"ז פשוט וברור ומכאן תבין הגהת הגר"א בשמחות שם יעו"ש היטיב וכ"ה בתורת האדם. אבל בירושלמי נזיר איתא שם וז"ל קבר שהקיפתו העיר משלש רוחות מפנין אותו משתי רוחות אית תניי תני מפנין אותו אית תני אין מפנין אותו אמר רב חסדא מ"ד מפנין אותו בנתון תוך שבעים אמה ושיריים מ"ד אין מפנין אותו בנתון חוץ לשבעים אמה ושיריים מ"ד מפנין אותו בעשוי כמין "גם" מ"ד אין מפנין בעשוי כמין "היא" עכ"ל.
ודע עוד שלשון רבינו ז"ל שהקיפתו העיר. משמע שהיתה העיר סביב לבית הקברות וכן הלשון בירושלמי ובתוספתא שם אולם במס' שמחות שם היתה הגירסא קבר שהקפתו את העיר ומשמע דה"ק שהיה מקיף את העיר וכן הגיה הגר"א שם שגורס היה מקיף את העיר יעו"ש וכן מפרש הפני משה בירושלמי שם אף ששם הגי' שהקיפתו העיר יעו"ש. וא"כ אנן נפרש כן דברי רבינו דכאן.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה