אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ז · הלכה ט

הלכה ח

בין מזרח למערב וכו'. מקורו מברכות ה' ב' והנה מרש"י ותוס' מבואר שם דדווקא בזמן שאשתו עמו יעו"ש. אמנם מדברי רבינו מבואר דאין נפק"מ בין אשתו עמו או לא וכמש"כ הב"י שם בסי' ג' וכן סתם בשו"ע שם שנכון ליזהר אפי' בשאין אשתו עמו ותמהתי כי בסי' ר"מ סוף הסי' לא הזכיר כלל דעת רבינו יעו"ש וכבר העירותי מזה בחי' לפ"ק דברכות יעו"ש.
והנה הא דלא חילק בין יהודה לגליל ובין מדינות שהם ממזרח או ממערב א"י להמדינות שהם מצפון או מדרום א"י עי' בב"י ובט"ז שם שהאריכו בזה וכתבו שאין תלוי בא"י כלל רק תלוי במקום השכינה ולכן בכל מקום מזרח ומערב אסור וצפון ודרום שרי יעו"ש (והדרכי משה השיג על הב"י וכתב דווקא נגד א"י הוא דאסור יעו"ש) ונ"ל קצת ראיה לזה מהא דרבה הוה שדי ליבני וכו' והוא היה בצפון א"י כדכתיב מצפון תפתח וכו' ועי' ב"ב כ"ה ב' (ואף דרש"י כתב שם דבבל היתה במזרחה של א"י יעו"ש ובאמת כן מוכח מכמה מקומות דא"י נקרא מערבא לגבי בבל מ"מ משמע שהיא נוטה יותר לצד צפון. והחקירה רבה בזה ואכ"מ).

לא ישב ופניו וכו'. עי' מרן שמקורו מהירושלמי פ"ט דברכות. והנה אמרתי להעתיק מחי' לברכות מש"כ בזה וז"ל ובירושלמי לפנינו איתא כך תני המטיל מים ה"ז הופך פניו לצד צפון המיסך את רגליו ה"ז הופך פניו לצד דרום א"ר יוסי ב"ר בון הד"א מתניתין מן הצופים ולפנים ר' עקיבא אומר בכל מקום ובלבד במקום שאין שם כותל תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו כלפי מערב אלא לצדדין ר' יהודה אומר בשעת המקדש ר' יוסי אומר מן הצופים ולפנים ר"ע אומר בכל מקום ובלבד במקום שאין שם כותל עכ"ל וא"כ צ"ע למה לא חילק הרמב"ם בין צפון לדרום דהו"ל למיכתב דיהא פניו לצד צפון. וטעם לדברי הירושלמי נ"ל כי הוא מפרש צופים שם מקום ועי' לעיל מ"ט ב' ובמש"כ שם וכן נראה קצת מדברי הרמב"ם הנ"ל והיה למזרח המקדש מדקתני לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח וקאמר עלה הש"ס דמצופים ולפנים אמרו אלמא דצופים היינו ממזרחו של המקדש ותנועת האדם היא מימין לשמאל כידוע בחוש (ועי' בס' עיקרי דינים סי' ה' אות כ"ח ובסי' ל"ה אות ל"ז) והו"א דאסור להפוך פניו בצפון משום דלאחר הטלת מים ליחוש שמא לא יכסה פירועו תיכף ונמצא שפירועו למערב לצד המקדש וקמ"ל דלהא לא חיישינן (משום דאיתא תמיד כ"ז ב' כסי וקום יעו"ש) ובהמיסך את רגליו הו"א דדווקא שיהיה פניו לצד צפון דאי הוי פניו לדרום ונמצא כשעומד ומהפך פניו למזרח נמצא שאחוריו לצד מערב קמ"ל דלהא לא חיישינן ונמצא שפיר פסק הרמב"ם דמותר להטיל מים לצפון או לדרום והוא מפרש דר' יוסי ב"ר בון הוא אמורא וקאמר דהך מתניתא מיירי רק מן הצופים ולפנים אבל בכל מקום שרי והך דר"ע הוא ט"ס מהך דלקמן ועי' בב"י סי' ג' בד"ה גרסינן בירושלמי וכו' מה שנדחק בביאור הירושלמי ולמה לא הביאוהו הפוסקים יעו"ש אמנם לפי מש"כ ניחא הכל והדין הזה לא שייך עכשו רק בזמן שביהמ"ק קיים ומצופים ולפנים אולם עכשו בכל ענין שרי להטיל מים אפי' למזרח ולמערב וכמש"כ הרמ"א שם בהג"ה סעי' ה'.
ובהכי מיושב מה שהקשה הגר"א שם בס"ק י"א דהא בירושלמי הזה מבואר דיש חילוק בין צפון לדרום יעו"ש ואמת דכ"כ המגן אברהם ס"ק ו' בשם היכל הקדש (ועי' מש"כ בסי' א' ס"ק מ"ז יעו"ש) אמנם לפי מש"כ בירושלמי בבאורו נכון כהרמב"ם. ובס"ק י"ג כתב הגר"א דעיקר הגי' ברמב"ם כצ"ל המטיל מים מן הצופים ולפנים ישב ואחוריו כלפי הקדש או יסלק הקדש לצדדין עכ"ל (ועי' בב"י בד"ה ולענין להטיל מים וכו' שם הביא הרמב"ם בלשון זה ישב ופניו כלפי הקדש והגר"א הגיה שצ"ל ואחוריו ומקורו מהתוספתא פ"ג דמגילה יעו"ש (וט"ס שם בתוספתא וצ"ל המיסך את רגליו פניו כלפי הקדש יעו"ש בבאורו הגדול) והקשה הגר"א שם דהא ר' יוסי פליג וס"ל דדווקא מן הצופים ולפנים משום דאזיל לשיטתיה הכא אולם ר"ע דס"ל הכא בכל מקום אסור ה"ה הכא נמי יעו"ש בס"ק י"ג אמנם לכאורה יש ליישב זה ולומר דס"ל להרמב"ם כיון דבתוספתא דמגילה לא הזכיר דר"ע כלל רק דברי ר"י י"ל דבהא מודה ר"ע ולא פליגי רק במיסך רגליו דאסור בכל מקום. אבל גוף דברי התוספתא צ"ע במה שהתיר במיסך את רגליו ופניו כלפי הקדש והכא בש"ס דילן ליכא מאן דשרי בהא לפנים מן הצופים לכן נראה לענ"ד דגירסא שלפנינו פניו כלפי העם יותר נכון ור"ל לא מיבעיא דאחוריו אסור להיות כלפי הקדש אלא אפי' פניו נמי אסור להיות כלפי קדש ויותר טוב להיות כלפי העם אף שמקודם לזה קא חשיב הרבה דברים דצריך לנהוג כבוד בציבור אבל הכא כבוד קודש עדיפא (ומיירי דלא היו אחוריו ולא פניו לצד הקדש) ושוב קמ"ל דמטיל מים רשאי כל שאין פניו כלפי הקדש. ואף אם נימא דר"ע פליג ע"ז וכשיטת הגר"א י"ל דלא פליגי רק אדין דמיסך רגליו דכאן בתוספתא מבואר דהמיסך רגליו צריך להיות פניו כנגד העם ולא כנגד הקדש דאסור בכל ענין ובכל מקום דלא כר' יוסי דס"ל דווקא מן הצופים ולפנים אבל בדין מטיל מים לפי שלא מצינו בש"ס שחולק בזה למאי נימא לאפושי בפלוגתא כן י"ל לשיטת הרמב"ם. אבל עוד נראה לענ"ד לפרש דהא דנקט ברישא המיסך רגליו פניו כלפי העם לא מיירי כלל לענין המקדש רק הוא מילתא בפ"ע כל מי שמיסך רגליו היינו שדחקוהו ואנסוהו נקביו צריך להיות פניו כלפי העם ואחוריו כלפי השדה משום כבוד ציבור (ועי' בכורות מ"ד ב') ושוב מתחיל ענין בפ"ע המטיל מים מן הצופים ולפנים צריך שיהא אחוריו כלפי קדש דווקא (ולפי"ז צ"ל דהרמב"ם ס"ל דר"ע לא פליג עלה כלל דליכא למימר דפליג אדין דמיסך כיון דלפי"ז לא הוזכר דין דמיסך רגליו לענין מקדש וק"ל) ובדין מיסך רגליו אסור בכל ענין לעומת המקדש וכר"ע רק לענין הטלת מים שרי באופן שיהיו אחוריו למקדש ובזה לכאורה יש די לקיים דברי הרמב"ם בין לנוסחת הכ"מ מהירושלמי ובין גי' הב"י והגר"א ומהתוספתא דמגילה וכנ"ל.
שוב ראיתי בבאור הגר"א בס"ק י' שכתב דהתוספתא לא חש רק על אחוריו ולא על לפניו וכ"ה שיטת הירושלמי דהקפיד דווקא על אחוריו למערב הא אחוריו למזרח ופניו למערב שפיר דמי ולכן שפיר פסק בתוספתא דמטיל מים אחוריו כלפי הקדש והמסיך רגליו פניו כלפי הקדש יעו"ש היטיב אבל לא זכיתי להבין דא"כ במטיל מים אמאי צריך אחוריו כלפי קדש כיון דלא קפיד רק אאחוריו (אבל באמת בזה לק"מ דע"כ לא קפיד רק אאחוריו ולא בלפניו היינו דווקא במיסך ולא במטיל מים דבמטיל מים יש לחוש לפני' דבאחוריו אין שם שום פירוע והטעם ק"ל וכן מבואר בלשון הגר"א) ושם הביא הירושלמי הנ"ל בלשון אחר וז"ל המטיל מים ה"ז הופך פניו לצד צפון המיסך את רגליו ה"ז הופך פניו לצד דרום ר' יוסי אומר מן הצופים ולפנים ר' עקיבא אומר בכ"מ ובלבד שאין שם כותל עד כאן לשונו ופי' דזה מיירי בגליל והירושלמי לא קפיד במיסך רק באחוריו ומיירי בגליל לכן המיסך את רגליו ה"ז לא יהפוך אחוריו לדרום רק פניו לדרום ור"ע דפליג וסבירא ליה בכל ענין אסור היינו אפילו פניו לדרום נמי אסור ואפי' מן הצופים ולחוץ יעו"ש והוכיח מכאן בס"ק י"ג דלר"ע דהלכתא כוותיה בכל ענין אסור אף להטיל מים יעו"ש היטיב. אמנם לא זכיתי להבין כלל אם נימא דהברייתא הראשונה מיירי בגליל איך שייך ע"ז ר"י אומר מן הצופים ולפנים וכי גם בגליל היה מקום ששמו צופים ואף אם נימא דמפרש צופים מקום שרואים משם ירושלים וגם בגליל היה רואין את ירושלים ודוחק. ובאמת יש לדחוק כי באמת פליג ר"י ע"ז וס"ל דלא מיבעיא בגליל דמותר אלא אפי' ביהודה מצופים ולחוץ שרי. עדיין יקשה ולמה בברייתא ראשונה שנה בגליל דין מטיל מים ג"כ ובשניה דמיירי ביהודה למה לא תני דין הטלת מים רק תני דין דמיסך רגליו לחודא ואי נימא דהבריתא השניה סמך אהראשונה א"כ ל"ל למיהדר ולמיתני הא דר"ע דמכ"ש דרישא ידעינן לה דמה אם להטיל מים אסור כ"ש להסיך רגליו ועוד שלדברי' ס"ל לר"ע דבגליל ובכל מקום שצפון לירושלים או לדרומה של א"י אסור מן הצפון ומן הדרום וכמו בגליל לת"ק וא"כ יקשה על הרמב"ם שהשמיט דין צפון ודרום בגליל וכבר כתב הב"י והט"ז דר"ע לא ס"ל לחלק בין גליל ליהודה דבכל מקום מזרח ומערב אסור וצפון ודרום שרי הן אמת כי בטור י"ל כמש"כ הדרכי משה אות ב' דכל המדינות שלנו הם מערביים לא"י אמנם על הרמב"ם לא שייך זה כי דרכו להביא כל הדינים כמות שהם בכל מקום.
לכן מכל הלין טעמי י"ל כי הרמב"ם גריס כגי' דלעיל ובפרט שגירסא שלפנינו מסכמת לזה (דר"י ב"ר בון הוא אמורא ולא זהו ר"י שנזכר בברייתא החולק עם ר"ע) גם מש"כ שר' יוסי אזיל לשיטתיה דהכא דס"ל דדווקא ברואה ושם ס"ל ג"כ מן הצופים ולפנים יעו"ש ולענ"ד נראה דבזה פליג הש"ס שלנו עם הירושלמי והתוספתא הנ"ל דרואה אינו מן הצופים ולפנים כדאיתא בש"ס לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה וכו' אלמא דרואה לאו היינו צופים, ועוד יקשה לי לדברי הגר"א דכתב דהירושלמי אינו אוסר רק באחוריו למערב ופניו למזרח הא איפכא שרי א"כ יקשה אמאי נקט בירושלמי אלא לצדדין לאשמעינן רבותא יותר דאחוריו למזרח שרי ואפ"ל דהא דנקט אלא לצדדין אין כוונתו צפון ודרום אלא הצדדין מביהמ"ק למזרח ולמערב וכמו הצדדין דאיתא בש"ס דידן איכא בינייהו צדדין דשם שרי אחוריו למערב ופניו למזרח אבל א"כ י"ל דלהכי נקט בירושלמי אחוריו למערב לרבותא דהיתרא דבצדדים בכל ענין שרי אבל לעולם אף בפניו כלפי הקדש אסור, אבל זה לק"מ דאיך יכתוב לשון דאיכא למטעי ביה משום רבותא דהיתירא, ועיי"ש בב"י דלרבותא נקט אחוריו כלפי הקדש (ובעזר ה' מצאתי קצת מזה בס' משכנות יעקב סי' ג' עי"ש).
אמנם אף להגר"א ולגירסתו שגורס ברבינו וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים ישב ואחוריו כלפי הקדש יש ליישב ג"כ כיון דבש"ס דידן לא נזכר דין הטלת מים כלל לכן יש לנקוט טפי כדברי המיקל והא דפסק הש"ס הלכה כר"ע היינו דווקא לענין מיסך ולא לענין הטלת מים. והנה אין רצוני להאריך עוד בזה כי כבר הארכתי בזה הרבה ודעת לנבון נקל.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה