אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ו · הלכה ח

הלכה ז

אבל אין וכו'. כ"ה מסקנת הש"ס בזבחים נ"ו א'. ומטעם זה אני תמה על מש"כ רבינו בפי' המשניות בפ"ג דמע"ש וז"ל (במ"ח) ותועלת היותם קדש כדי שיהיה מותר לאכול בהם קדשי קדשים ולשחוט בהם קדשים קלים ומי שנכנס שם טמא חייב קרבן כמו שיתבאר בשבועות ואילו היו חול היה דינם ודין ירושלים שוה ולא היו הם חייבות בדין מאילו הדינין עכ"ל והא אסיקנא כאן דאין שוחטין בהם קדשים קלים ואין חייבים עליהם משום טומאה ואולי אפשר לדחוק דהוא קאי שם על פתוחות לחול ובנויין בקדש ומיירי מגגותיהן אבל דברי הר"ע ברטנורא שם א"א ליישבן כלל וצע"ג. ועי' תוספתא פ"ב דמע"ש לפי גי' הגר"א וז"ל לשכה בנויה בקדש ופתחה לחול תוכה חול וגגה קדש אין אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים ואין חייבין עליה משום טומאה. בנויה לחול ופתחה לקדש אע"פ שאין מקיימין כן תוכה קדש וגגה חול אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטין בה קדשים קלים ואין חייבין עליה משום טומאה. בנויה בקדש ופתוחה לחול ולקדש כלה קדש. בנויה לחול ופתוחה לקדש ולחול כלה חול בנויה בקדש ובחול ופתוחה לקדש ולחול כגון בית המוקד תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש קדש ומכנגד החול ולחול חול עכ"ל והא דקאמר תוכן וגגותיהן קדש מיירי על כרחך בשגגותיהן שוים לקרקע עזרה והא דקאמר כגון בית המוקד לדוגמא בעלמא נקטיה דהיתה חציה פתוחה בקדש וחציה פתוחה לחול דאי לאו הכי וכי עדיף מכולה בנויה בקדש ופתוחה לקדש דגגים לא נתקדשו ואולי מיירי לענין שיהי' מונחים עליו כלי שרת (וכנ"ל בד"ה שהגגות) ועיי"ש בר"ש שהביא תוספתא זו יעו"ש גי' שלו ומש"כ עליו (ולפענ"ד הייתי מגיה בתוספתא דכצ"ל אוכלים בה קדשי קדשים ואין שוחטים שם קדשים קלים וחייבין עליה משום טומאה ועיי"ש בזבחים דהכי מייתי ברייתא זו רק דלבסוף מגיה שם והבן) ובירושלמי במע"ש שם איתא כך וז"ל א"ר יעקב בר אחא כיני מתניתין תוכן קדש וגגותיהן חול מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול תוכן קדש בנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול תוכן חול עכ"ל והגיה שם המפרש דכצ"ל כיני מתניתין בנויות לחול ופתוחה לקדש ולחול כולה חול בנויות בקדש ופתוחה לקדש ולחול כולה לקודש בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול עכ"ל והגיה זו על פי התוספתא.
אמנם הגר"א בשנות אליהו כתב וז"ל ירושלמי תני בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש תוכן קדש וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול כולו קדש בנויות לחול ופתוחות לקדש ולחול כולו חול כצ"ל שם הרי ז' בבות ג' במתניתין וד' בברייתא עכ"ל ובאמת אין בברייתא רק ג' בבות לכן נ"ל להגיה שכצ"ל ומכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש ובחול ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקדש וכו' וכללו של דבר לענין תוכן תלוי אם פתוח לקדש קדש אם פתוח לחול חול ובפתוח לקדש ולחול תלוי אם בנוי בקדש הרי תוכן קדש ואם בנוי בחול הרי תוכן חול. ולענין גגות תלוי בבנוי בקדש אם בנוי בקדש ה"ז קדש אע"ג דפתוח לחול ואם בנוי בחול ה"ז חול אע"ג שפתוח לקדש. וכן בפתוח לזה ולזה אם בנוי בקדש הרי גגן קדש ואם בנוי בחול הרי גגן חול ובבנויות בזה ובזה מה שכנגד הקדש קדש ומה שכנגד החול חול בין בפתוח לזה ולזה בין בפתוח לזה או לזה ודוק היטיב (שוב פקח ה' עיני ומצאתי בשנות אליהו הראשון ד' לבוב בסופו בלוח השמטות כמש"כ והגהתי ונהניתי ולא יפה עשו המדפיסים החדשים שהשמיטו זאת).
ולפענ"ד הקצרה א"צ בירושלמי שום הג"ה וה"פ דבמשנה קתני ג' בבות. בבנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קדש. ובנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קדש וגגותיהן חול. ובבנויות לזה ולזה ופתוחות לזה ולזה מה שכנגד הקדש קדש ומה שכנגד החול חול. ומינה שמעינן דבתוכן הלך אחר הפתיחה ובגגותיהן הולכין אחר הבנין וקמוסיף עוד אם בנויות בקדש ופתוחות לזה ולזה תוכן קדש ובנויות בחול ופתוחות לזה ולזה הרי זה תוכן חול וה"פ דהירושלמי במתניתין תני דין דתוכן קדש וגגותיהן חול ודין דמכנגד הקדש ולקדש קדש ומכנגד החול ולחול חול וצריך עוד להוסיף שני דינין הנך דתוספתא בנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול דתוכן קדש ובנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול דתוכן חול (ואי לא מסתפינא אמינא שכצ"ל בירושלמי כיני מתניתין תוכן חול וגגותיהן קדש תוכן קדש וגגותיהן חול מכנגד הקדש ולקדש וכו' ודו"ק) ותמהתי על רבינו שלא כתב מזה כלום שוב ראיתי בשער המלך שהרגיש בזה וכתב דזה נלמד מלעיל פ"ה הי"ז והנה לפי מאי דמסקינן כאן דבלשכות הפתוחות לקדש אין שוחטין בהן קדשים קלים א"כ הא דקאמר בזבחים נ"ח א' וכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו וכו' והא אפי' תימא דבפתוחות לעזרה מ"מ לא אתי שפיר וכדמסקינן בזבחים נ"ו א' ובירושלמי פ"ג דמע"ש בהלכה הנ"ל וצ"ל כמש"כ לעיל (בסי' א' ס"ק ל"ג) דמיירי על קרקע העזרה תחת המזבח יעו"ש היטיב. אבל י"ל דמחילות הפתוחות לקדש כשר נמי לעבודה כדמוכח בתוס' דפסחים ס"ז ב' בד"ה מחילות וכו' יעו"ש היטיב ודו"ק.
ולענין אם מותר לישב בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש עי' תוס' יומא ח' ב' ד"ה דאי ר"ח וכו' וביומא כ"ה א' ד"ה אין וכו' דכתבו לאיסור ועי' ברש"א שם שכתב דמהתם אין ראיה כ"כ יעו"ש דדילמא לפי שחציה היתה בנויה בקדש. והשער המלך השיג עליו דא"כ מאי הוכיח דהיתה בנויה חציה בקדש דילמא היתה בנויה בחול ופתוחה לקדש יעו"ש היטיב ועי' מש"כ עליו בס' יד דוד ביומא שם. ולא רציתי להאריך בזה כי אין נפק"מ לדינא.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה