הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יג
מכותל צפוני וכו'. כן הוא בפ"ה דמדות וביומא ט"ז ב' רק דהתם חשיב מדרום לצפון ורבינו חשיב מצפון לדרום וה"ט דכל פינות שאדם פונה אינו אלא לדרך ימין (וכמש"כ מזה בחי' לפ"ט דברכות) ולהכי דהמשנה לעיל חשיב מן המזרח למערב וכשאדם עומד במערב ופונה פניו למזרח ואח"כ פונה לימינו פוגע בדרום לכן חשיב מדרום לצפון משא"כ רבינו דקא חשיב ממערב למזרח וכשהוא עומד במזרח ופונה פניו למערב אזי ימינו לצפון לכן מתחיל רבינו מצפון והא דשינה שם מלשון המשנה הוא ג"כ בכוונה מכוונת דהמשנה בפרקין דלעיל סיימה באולם דהוה במזרח לכן כיון דתנא במזרח קאי התחיל ממזרח אמנם רבינו דמיירי מבית המוקד דהוה בצפונית מערבית מעזרה לכן התחיל ממערב למזרח (ולא כתבתי זה כי אם לעורר את לב המעיין על רוחב לב רבינו ועומק תבונתו כי לא כתב דבריו במקרה כי אם בחכמה גדולה).
י"ב אמות וכו'. זהו מקום הננסין דאיתא שם במשנה והמותר בין הכבש ולכותל ולמקום הננסין והמשנה קחשיב מאה ועשר אמות מפורשים נשארו עוד כ"ה אמה פלגינהו לתרתי נשאר י"ב ומחצה למקום הננסין וי"ב ומחצה לבין כבש לכותל הדרומי כ"ה דעת רבינו וכמש"כ מרן וכ"כ הר"ש ולפי"ז צ"ל דהמשנה דהכא ס"ל רובא בדרום קאי ולא כולו בצפון ולא כולו בדרום ולא באמצע. א"כ א"א לומר דהמשנה דהכא אתי כר' אליעזר בן יעקב דראב"י ס"ל ביומא ל"ז א' ובזבחים נ"ט א' דכוליה מזבח בדרום קאי א"כ הש"ס דיומא ט"ז ב' דרצה להוכיח דהמשנה דהכא לא אתי כר' יהודה ועל כרחך גם כראב"י לא אתי וכמש"כ רש"י שם י"ז א' וגרסינן שם אלמא רובא דמזבח בדרום קאי ש"מ ול"ג אלא לאו ש"מ ר"א היא אמנם לדעת התוס' שם בד"ה רובא וכו' דגרסי לה שפיר אלא לאו ש"מ ראב"י היא צ"ל דאין בין הכבש ולכותל דרומי כי אם ה' אמות ומחצה והמותר כולו למקום הננסין וכמש"כ רש"י שם מתחלה (וע"ע תוס' זבחים נ"ט א' ד"ה שיהא וכו' יעו"ש היטיב) וכ"ז פשוט ומבואר למעיין שם.
תולין ומפשיטין וכו'. כ"ה במ"ה פ"ג דמדות בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמונה עמודים ננסין ורביעית של ארז על גביהם ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן ושלשה סדרים לכל אחד ואחד שבהם תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים עכ"ל והנה התוס' שם ביומא ט"ז ב' ד"ה מן השלחנות וכו' הקשו דהכא מבואר דהשלחנות בין העמודים הוו קיימי ואילו בפ"ה דמדות מבואר שהיה בין הננסים לשולחנות ד' אמות ותירצו וז"ל וי"ל הני אחריני נינהו הני דהתם עומדין בין העמודים שבהן תולין ומפשיטין והבהמה מונחת על השלחנות כדי שלא תהא נגרר ע"ג הקרקע והני דהכא היינו שמונה שולחנות של שיש דאמר פרק לא היו כופתין שהיו מדיחין עליהם הקרביים מיהו קשיא דבאותו פ' תנן הקרביים מדיחין אותם במעוטן שלחנות של שיש שבין העמודים אלמא דהני נמי ביני עמודי הוו קיימי מיהו ר"י בר ברוך גרס התם במעוטן של שולחנות שבבית המטבחיים א"נ י"ל אע"פ שהיו רחוקים ד' אמות קרי להו בין העמודים ואע"ג שרחוקים ד' אמות לא היתה בהמה נגררת לארץ שגוף הבהמה גדולה ומגיע לשלחנות יעו"ש היטיב והמפרש בתמיד ל"א א' כתב שם כתירוץ קמא של התוס' יעו"ש היטיב (ויש שם ט"ס וכצ"ל וכן מוכח במדות (פ"ה) דאמרינן מקום הטבעות כ"ד מן הטבעות לשלחנות ארבע מן השולחנות ולננסין ד' וכו' והמותר בין הכבש לכותל ומקום הננסין עכ"ל כצ"ל גם לעיל מזה יש ט"ס וכצ"ל נ"ל שהיו קבועין בגווה שעליהן היו מדיחין וכו' וק"ל) אולם הרע"ב בפ"ג דתמיד מ"ה כתב דעל אותן השולחנות שמדיחים הקרביים מפשיטין עליהם יעו"ש וכ"כ עוד בפ"ג דמדות מ"ה יעו"ש והיינו כתירוץ שני דהתוס' וכ"מ לשון רבינו שם בפ"ג דתמיד יעו"ש (רק שיש שם ט"ס וצ"ל שהיה בבית המטבחיים ח' שלחנות של שיש שעליהם וכו') ולפי"ז ס"ל דבין העמודים לא היו שלחנות וזה שדקדק בלשונו הזהב כאן וכתב ושם תולין ומפשיטין את הקדשים בצידו ור"ל לא שהיו שולחנות בין העמודים רק בצידן היו עומדים ועליהם היו מפשיטין ולקמן בהלכה י"ד כתב מקום השולחנות היכן היו עומדים. והבן.