אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה יג

הלכה יב

של ארז וכו'. דע כי לשון המשנה פ"ד דמדות מ"ה כלשון רבינו כאן. ולפי"ז הדבר פשוט שהוא דבר בפ"ע מתחלה קאמר שבמקצוע מזרחית דרומית שם היה פתחה של עלייה ושם היו שתי כלונסות של ארז וביניהן שליבות כמו בסולם שבהן עולין לעלייה והדר קאמר מילתא בפ"ע דראשי פספסין היו מפסיקין בין עליית הקדש לעליית קדשי קדשים אמנם במשנה שבש"ס איתא הגירסא כך ובראשן פספסין מבדיל בעלייה בין הקדש לבין קדשי הקדשים. וכתב הר"ש וז"ל ה"ג הולך כל פני הצפון של היכל דרך גגות התאים. היה מהלך בדרום היכל מעל גגות התאים עד שהוא מגיע בבין קה"ק ובין ההיכל ושם פתח לעליות תקרה ומעזיבה שעל כל אורך סיפון הבית שמבפנים ובפתחה של עלייה בפנים על המערכה (אולי צ"ל על המעזיבה) היה שני כלונסות זקופות למעלה כלפי גג הבית ובין הכלונסות שליבות שבהן עולין לגגו של עלייה ובראשן פספסין בראשי כלונסות של מטה שראשן העב הופכין למטה וחודו של כלונסות הדק זוקפין למעלה ושם היו פספסין וגזרין מונחין כלפי של אמה טרקסין והן מבדילין בעלייה בין עליית ההיכל ובין עליית קדשי הקדשים וביומא נ"ד א' אמרו ב' פרוכת בדביר וב' כנגדן בעלייה כדי להפסיק בין ב' עליות עכ"ל מבואר מדבריו אלו שהוא מפרש פי' אחר. לרבינו היה מהלך כל אורך הצפון ממזרח למערב וכשהגיע לקצה המערבי היה הופך פניו לצד דרום והיה מהלך כל צלע המערבי עד שמגיע למקצוע מערבית דרומית ומשם הופך פניו לצד מזרח והיה מהלך כל צלע הדרומי עד שהוא מגיע למקצוע מזרחית דרומית ושם היה מקום נקרא פתח עלייה שדרך שם הולכין לגגה של עלייה והר"ש מפרש כך שלא היה הולך בעלייה כל צלע צפון וכן כל צלע הדרומי רק היה מהלך בעלייה עד המקום שמפסיק בעלייה בין הקדש ובין קה"ק ומפרש דמתחיל והולך מצד מזרח לצד מערב בצלע דרום כמו שהלך בצלע צפון (ואולי היה לו גי' אחרת במשנתינו) ומהלך על כל פני העלייה עד המקום שמפסיק בין עליית הקדש לעליית קדש הקדשים שמשם ואילך אסור לילך כדאיתא לקמן פ"ז הכ"ג יעו"ש ושם במקום שמפסיק בין עליית הקדש לעליית קה"ק היה שם ב' כלונסות של ארז ובהן שליבות שדרך שם היו עולין ע"ג גג העלייה ר"ל שהוא גבוה הרבה ממעל להעלייה כדאיתא לעיל ה"ג והכלונסות היו זקופין מלמעלה למטה היינו שראשן העב היה ע"ג העלייה וראשן הדק היה מגיע להגג שע"ג העלייה וקאמר שראשן העב שהיה מונח ע"ג התקרה של העלייה היה שם ראשי פספסין וגזרין מונחין על העלייה כדי להפסיק כנ"ל ברור (וגם לרבינו צ"ל כן דמיירי שהולך מהעלייה לגג העלייה ועי' מש"כ לקמן לרבינו היו ראשי פספסין מפסיקין בין הקדש ובין קה"ק בגג העלייה ולא בעלייה עצמה).
והנה התוס' יו"ט העיר למה לן לראשי פספסין להבדיל בין עליית קדש לעליית קדשי קדשים הא היו ב' פרוכות מבדילין בין עליית קדש לעליית קדש הקדשים יעו"ש היטיב. ולכאורה משמע מהירושלמי כי מאן דס"ל זה לא ס"ל זה דהכי איתא שם ביומא פ"ה ה"א וז"ל מ"ט דרבנן והבדילה הפרוכת לכם וגו' מה עבד ליה ר' יוסי בין קדש הקדשים שלמעלן לקדש הקדשים שלמטן ולית לרבנן כן אית לן כההיא דתנינן וראשי פספסין מבדיל בעלייה בין קדש לבין קה"ק עכ"ל אלמא דרבנן לית להו הא דב' פרוכות אמנם ברבינו לא יתכן זה דהא לקמן פ"ז מהל' כלי המקדש הי"ז הביא להא דשתי פרוכות לכן נ"ל דהפספסין היו מפסיקין מלמעלה על הגג והפרוכות היו מפסיקין על העלייה עצמה מתחת לגג וכן מדוייקין דברי רבינו ודוק אך יש לעיין לענין מאי צריך הפסק על הגג הא גגות לא נתקדשו כדאיתא בפסחים פ"ו א' יעו"ש ויש לעיין בזה.

ופעם א' בשנה וכו'. עיין לעיל פ"א הט"ז יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה