אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

עובי כותל וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א כל זה הבל ורעיון רוח שלא היה שם כותל לאולם כלל וטעות גדולה היא זו שלא היה לאולם אלא כותל המזרח שלפני ההיכל ועל כן אמרו ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ורוחב האולם נמנה ברוחב ההיכל עכ"ל והנה שם בפ"ד דמדות מ"ז איתא וז"ל האולם עודף עליו ט"ו אמה מן הצפון וט"ו אמה מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזים את הסכינים וההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ודומה לארי יעו"ש היטיב והנה רבינו מפרש דהאולם היה ג"כ מצד צפון ודרום כמו שהיה במזרח וכותלו היה עוביו חמש כמו במזרח רק שבמזרח היה חללו י"א אמה ובצפון ודרום היה חללו עשר אמות כמו שאמרה המשנה עודף עליו ט"ו אמה מכל צד וכן מפרש לה הרע"ב עד שמפני זה כתב לא ידעתי איך היה רחב מלפניו וצר מאחוריו שהרי מאה על מאה היה בשוה יעו"ש. וכקושיית הראב"ד אבל רבינו נשמר מזה בפי' המשניות וכמו שהובא כאן במרן ועי' בסוף מדות בצורות המיוחסות לרבינו בצורה י"ד שם תמצא מבואר דעת רבינו דהיה האולם ג"כ מצפון ומדרום יעו"ש ועי' בזבחים כ' א' אבל מן החליפות ולפנים הכל מודים שהוא פסול עיי"ש ברש"י ותמצא דדעתו כדעת הראב"ד יעו"ש היטיב וביומא ל"ו א' שם ברש"י ד"ה אבל מן וכו' רוחב האולם עודף על רוחב ההיכל ט"ו אמה לצפון וכנגדו לדרום ומשך אותו עודף אינו אלא עשר אמות ממזרח למערב ואותו עודף קרוי בית החליפות שהיה בהן כ"ד חלונות חלון לכל משמר וכו' ואויר שאחורי אותו עודף למערב ואויר שבין צפון כותל העודף לבין כותל העזרה קרוי לפנים מן החליפות עכ"ל הרי מבואר לפניך דדעתו כדעת הראב"ד ז"ל (ומש"כ אותו עודף אינו אלא עשר אמות ממזרח למערב וכו' לא ידעתי מקום לזה ויותר נ"ל להגיה שצ"ל אלא אחד עשר אמות ממזרח למערב וכו' והיינו דהכי הוה רוחב האולם אחד עשר אמות כמו דאיתא לעיל הלכה ד' וכ"כ רש"י בזבחים נ"ה ב' ד"ה שני פשפשין וכו' יעו"ש.
ומש"כ רש"י ביומא דבאויר שבין צפון כותל העודף וכו' אסור לשחיטת קדשי קדשים כן משמע שם נ"ה ב' בזבחים יעו"ש ברש"י ותוס') ובאמת מזבחים נ"ה ב' לכאורה משמע כרש"י וראב"ד דכיון דס"ד דהפשפשים פתוחים למערב ואיך יהא נכשר כל עזרה הצפונית והדרומית ע"י זה שפתוח בית החליפות למערב שנמשך בשוה עם קצה ההיכל המערבי דהוא לצד מערב העזרה ובשלמא לרש"י והראב"ד ניחא אבל להמסקנא דהפשפשין היו בקרן זוית ניחא גם לרבינו דמכשיר שפיר רוח הצפוני והדרומי (ודע כי בתוספתא דזבחים פ"ז איתא וז"ל וכן היה ר' יוסי ב"ר יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות פתוחין למערב גבוהין מן הארץ ח' אמות שתהא עזרה כשרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים אפי' אחורי בית הכפורת וכו' יעו"ש א"כ י"ל שפיר שהיה בית חליפות נמשך על פני כל הצפון והדרום והפשפשין היו פתוחות למערב להכשיר אחורי בית הכפורת או לפי המסקנא דהיו פתוחים בקרן זוית וזהו דלא כמו דאמרינן בש"ס שם דלול קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה ח' אמות להכשיר את אחורי הכפורת יעו"ש אבל על כרחך העיקר כמו שהוא בש"ס דידן וסמי הא דתוספתא קמי ש"ס דידן וצריך על כרחך להגיה בתוספתא שיהיו שוה עם תלמודינו).
ועי' בסוכה נ"ו א' ברש"י ומשמע קצת שס"ל כרבינו דכל אורך הצפון והדרום נקרא בית חליפות שפי' בד"ה וחלונה סתומה וכו' חלונות היו בבית חליפות בעובי כותלי התאים שבצפונו של היכל ששם גונזין את הסכינים יעו"ש ואילו בזבחים שם ושם פי' שהיו גונזים סכיניהם בכותל המערבי שבאותו עודף יעו"ש היטיב ויש לעיין קצת בזה (ודע כי רבינו בפי' המשנה שבסוכה לא כתב כלל דמיירי בסכינים רק חלונות שהיו מונחים בהם בגדי כהונה והטעם נ"ל כי רבינו מפרש לה הא דקאמר ששם גונזים את סכיניהם לא מיירי בסכינים ששוחטים בהם כי אם בסכינים שנפגמו ונפסלו מלעבוד בהם עוד וטעונין גניזה כמו שביאר בהדיא לקמן פ"א מהלכות כלי המקדש הט"ו יעו"ש וא"כ אין קנס בזה שקנסוה שיהיה חלונה סתומה והיכן נזכר שהיה לכל משמר חלון קבוע בפ"ע לכן פי' דקאי על חלוני בגדי כהונה וכמש"כ רבינו פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ח יעו"ש שכתב שהיו צ"ו חלונות במקדש להניח בהם בגדי כהונה ד' חלונות לכל משמר יעו"ש ולקח זה מהא דאיתא בפ"ה דתמיד מ"ג כי תשמיש הכלים היה כתוב עליהם ופי' שם רבינו כי כל מין בגד היה מונח בחלון בפני עצמו. והיה לכל משמר ומשמר בפ"ע חלונות מיוחדים וא"כ היה לכ"ד משמרות צ"ו חלונות ועי' בתוספתא דסוכה פ"ד יעו"ש היטיב דהיה לכל משמר חלונות בפ"ע ולרבינו קאי זה על בגדי כהונה (הארכתי קצת בזה כי במרן לא נתבאר כל הצורך) אמנם בירושלמי סוף סוכה איתא בהדיא כרש"י וז"ל וחלונה סתומה שלא העמידו אותה על סכיניהן כההיא דתנינן תמן הוא היה נקרא בית החלפות ששם היו גונזין את הסכינין עכ"ל והבן היטיב) נמצינו למדין כי רש"י ותוס' קיימו בחד שיטה עם הראב"ד וכן מבואר כאן בר"ש וע"ע בתוס' ר"ה כ"ד א' ד"ה אכסדרה וכו' משמע שם שבאולם משני צידי השער מקום שמתחילין שני העודפים לבית החליפות היתה שם מחיצה מפסקת והיו שתי בתי החליפות כעין שתי לשכות והיו מחיצות מפסיקות שם ונראה עוד מזה דהיו מחיצות המפסיקות משני צידי השער ולא אצל התחלת הבתי חליפות דאל"כ עדיין נשארו גיפופי הכתלים כ"ה אמה מצד זה וכ"ה אמה מצד זה נגד כל עובי הכתלים של ההיכל מכאן ומכאן ואנן צריכין שיהיה פרוץ במילואו ודוק היטיב בכל מש"כ.

וביניהן חמשה וכו'. כ"ז מבואר במשנה שם ובצורה מוחשת יתבאר לך בצורת י"ד בציורים שצייר רבינו בסוף מדות יעו"ש ויתבאר עוד לפנינו אי"ה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה