הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה יח
י"ב דד וכו'. עי' יומא ל"ז א' דאיתא שם וז"ל תנא שחרית במילואו מקדש ידיו ורגליו מן העליון ערבית בירידתו מקדש ידיו ורגליו מן התחתון עכ"ל הגמ' ולא פורש לא ברש"י ולא בתוס' ולא ראיתי פירש לזה. ונ"ל לפרש דקאי על מאי דאיתא שם במשנה שלא היה לו אלא שתים וע"ז פי' למה מתחלה היה שתים לכן פי' דבשחרית שהיה מלא היה מקדש מן הדד העליון אבל בערבית שנתמעטו כבר המים מחמת הקידוש שבשחרית והוכרח לקדש מן התחתון ואי קשה ל"ל תרתי לעשות אחד מתחת ויכולים לקדש ממנו אף בשחרית י"ל משום דהוא דרך כבוד כלפי מעלה שיהא מלא וגדוש ע"ד דאיתא בסוכה מ"ט ב' וכן בכוס ברהמ"ז תקנו על כוס מלא וכן בכמה דברים מצינו כן ולכן אי היה הדד מתחת לא היה ניכר אם הוא מלא או לא לכן עשו בעליונות הכלי בשחרית אבל בערבית לא היו יכולים למלאותו דהיו המים שבתוכו נפסלים בלינה ואין רשאים להביא מים קדושים לבית הפסול כמש"כ רש"י הובא במרן ועי' תוס' זבחים כ"א א' ד"ה מאי אין וכו' אבל בן קטין לאחר שעשה מוכני לכיור ששוב לא היו מימיו נפסלים בלינה תמיד היו ממלאין את הכיור והדדין עשו בעליונית הכלי בעיגול סביב סביב וזהו פי' נחמד לדעתי אולם בתוספתא דיומא ראיתי שכתוב שם שמתחלה היו שני כהנים מקדשין ממנו כאחד יעו"ש וזה דלא כפי' הנ"ל ועי' בירושלמי דיומא שם ובש"ק שם (שוב ראיתי בס' שיח יצחק דכתב קצת עד"ז ומה שנראה לענ"ד כתבתי) וכ"ז לפי פירש"י אבל לפי' רבינו בס"ק שאחר זה לא יתכן יעו"ש.
ומוכני עשו וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א דברים זרים אני רואה בכאן ואינו מקובלים שהמוכני אינו מקבל מים והוא גלגל שהיו קושרים בו את הכיור בחבל ומשקעין אותו הוא ומימיו בעזרה בבור בערב כדי שיהיו מימיו מחוברים ולא יפסלו בלינה ומפורש כ"ז ביומא ובזבחים עכ"ל והנה דעת רש"י כדעת הראב"ד. ורבינו כתב בפי' המשניות דיומא וז"ל והכיור מכלל כלי שרת וכשהיה בו מים נתקדשו ונפסלו בלינה כמו שיתבאר במקומו מקדשים וזה עשה כלי סביב לכיור והיה בו המים תמיד והיו שותתין מאותו כלי לכיור כדי הצורך ראשון ראשון ואותו הכלי היה נקרא מוכני עכ"ל והובא במרן וכתב מרן דהוא ז"ל מפרש ביומא שם גילגלא דהוה משקע ליה ר"ל דהוי כלי עיגול סביב הכיור והכיור היה משוקע בתוכו. ונראה מדבריו דהכיור לא היה בו מים כלל רק כשרוצין לקדש היו שוקעין אותו במוכני ופותחין פי הכלי ושותתין המים לכיור כפי הצורך לקידוש אבל איני יודע לפ"ז איך יפרנס לנו מה דאיתא בזבחים כ' א' כיור שלא שקעו מבערב מקדש ממנו לעבודת לילה למחר אינו מקדש ואיבעיא להו מאי אינו מקדש אי א"צ לקדש או דילמא איפסל בלינה יעו"ש היטיב ולפי פי' מרן מאי פסול לינה שייך אי לא שקעו וצריך לדחוק דה"ק שלא שקעו שלא שקעו מבערב רק היה בו מים מתחלה וכמה דחיק ואתי מרחוק זה הפי' ולא ניתן להאמר כלל ועוד האיך יפרנס לנו כל הסוגייא דשם כ"א א' כיור כיון ששקעו שוב אין מעליהו ושם כל הסוגייא איכא בינייהו גזירת שיקוע. מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה. דמסלק ליה והדר משקע ליה. איכא בינייהו מצות שיקוע. מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה לא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא ל"א דמשקע ליה בחומרתי כי היכי דלשתמע קליה ולשמע וליתי. אשר כל אלה מורים ובאים כשמש בצהרים כהראב"ד ודעימי' וזהו כוונת הראב"ד שכתב ומפורש כ"ז ביומא ובזבחים אף דביומא אינו מבואר כ"ז מ"מ יגיד עליו ריעו.
והנה בהג"ה שבמרן הובא דברי התוס' יו"ט. והעולה מדבריו שהמוכני עצמה היה משקעה בכל לילה יעו"ש והנה לפי"ז י"ל כל הסוגיא דזבחים קאי אהך מוכני שאותה היה משקעה ואותה היה מעלה אבל לא זכיתי להבין דל"ל לשקועה הא בלא"ה אינו נפסל בלינה משום דלא נתקדשה בקדושת כלי שרת (ובאמת דברי רבינו כאן אפשר לפרש בפשיטות כרש"י אלמלא דבריו שבפי' המשניות ליומא וה"ק דעשו מוכני כדי שיהיו המים תמיד בכיור ויהא חולין כדי שלא יפסל בלינה והיינו ע"י השקת המים) וע"ע בירושלמי ביומא ובשיירי קרבן שם שנתקשה בזה. והנראה ליישב לחומר הקושיא. והוא כי המוכני היה כלי ממעל להכיור וממנו היו שותתין מים לכיור כפי הצריך לקידוש אמנם לעת ערב היו משקעין אותו בגלגל תחת הכיור בכדי שלא יהיו שותתין ממנו מים לכיור ויפסלו בלינה ולמחר בבקר היו מעלין אותו ממעל לכיור כדי לקדש ובהכי אתי שפיר כל הסוגיא דזבחים ואולי לזה כיון ג"כ התוס' יו"ט והבן היטיב ובענין זה מיושב ג"כ הסוגייא דיומא יעו"ש היטיב. וע"ע לקמן פ"ה מהל' ביאת מקדש הי"ד שכתב רבינו ממש כאותו פי' של רש"י וראב"ד ז"ל יעו"ש והובא כאן במרן יעו"ש מש"כ בזה.