אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

אבל שאר וכו'. כתבו התוס' שם ד"ה דתניא וכו' דזה ילפינן מדכתיב שם פסוק ל"ו כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור והיינו ר"ל דאימתי באה כולה ר"ל בשלימותה גביעיה כפתוריה ופרחיה היינו בזמן שהיא זהב טהור ולא כשבאה משאר מיני מתכות ומשו"ה כיון דכתיב בפסוק זה וקנותם לכן מקשה הש"ס התם ואימא באה זהב באה קנים אינה באה זהב אינה באה קנים ומשני ההוא פמוט מיקרי וה"ה דהו"מ למיפרך באה זהב באה יריכה והו"מ לשנויי דלא מיקרי מנורה בלא ירך יעו"ש היטיב ועיי"ש בתוס' ד"ה שפודים וכו' יעו"ש.

כולה ככר וכו'. זה ילפינן מדכתיב שם פסוק ל"ט ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה. ומש"כ עם נרותיה יבואר לקמן סעי' ו' אי"ה.

מקשה מן וכו'. שם בש"ס. ובברייתא דמלאכת המשכן פ"ט. וכתבו התוס' דילפינן זה מדכתיב במדבר ח' ד'. וזה מעשה המנורה מקשה זהב. וכן הוא שם בהדיא בש"ס. נשאר עוד תרי זהב היינו שם ל"א ועשית מנורת זהב טהור דהוא אתי לכלל ופרט ועוד שם ל"ח ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור להורות שמצוה בזהב יעו"ש בתוס' ד"ה דתניא וכו' ומש"כ רבינו מן העשתות וכו' לכאורה ר"ל היכא שהיא באה מן הזהב ובאה מקשה צריכה לבא מן העשתות ולא מן הגרוטאות אבל היכא שהיא באה משאר מתכות דאז אינה צריכה לבא מקשה כשרה מן הגרוטאות נמי כן נראה לכאורה מפשטות לשון הש"ס והברייתא דמלאכת המשכן הנ"ל אבל רבינו לא כן דעתו בהלכה ה' שכתב דאינה באה מן הגרוטאות לעולם יעו"ש אבל אם תעיין בספרי בהעלותך פיסקא ס"א יעו"ש יתיישב קצת דחד מקשה דרשינן מין קשה ר"ל מן העשת ולא מן הגרוטאות וקאי אכל המינים יעו"ש (וראיתי בזרע אברהם שם שכתב וז"ל ה"ג בילקוט שומע אני אף במנורת משה כן ת"ל וכו' וכן הוא נכון דאילו מנורת בית עולמים מותר לעשות מן הגרוטי רק במנורת משה הקפיד הכתוב עכ"ל ולא ידעתי מנין ברור לו כך וברבינו מבואר שבכל מנורה אסור לעשות מן הגרוטאות ועוד מדאסר אפי' בשל שאר מתכות וזה וודאי לא קאי אשל משה. ועי' במל"מ שכתב דהא דכתב רבינו ואין עושין אותה מן הגרוטאות וכו' היינו לכתחלה דווקא אבל בדיעבד כשר וגם ע"ז תמה יעו"ש וצ"ע. ועי' בערוך ערך גרט שכתב בפי' קמא דגרוטאות היינו שברי ברזל יעו"ש א"כ מזה ראיה לרבינו דבשאר מיני מתכות נמי פסול גרוטאות (אבל לפי"ז מה יענה על הך דחצוצרות דאיתא שם של שאר מיני מתכות פסולה ומגרוטאות כשר וכן הוא בתוספתא פ"ק דחולין יעו"ש וצ"ע) סוף דבר נבוך אני בזה וה' יאיר עיני.
וכתב עוד המל"מ מדקדוק לשון רבינו משמע דאם באה משל שאר מיני מתכות אין עושין בה כלל גביעים כפתורים ופרחים יעו"ש וכ"מ מהא דכתבו התוס' שם ע"ב ד"ה שפודים וכו' יעו"ש אלמא דלכתחלה נמי אין עושין בה אלו הדברים. ודע דיש לי מקום עיון קצת מש"כ ביו"ד סי' קמ"א סעי' ח' שכתב וז"ל אבל של שבעה לא יעשה אפי' משאר מיני מתכות ואפי' בלא גביעים כפתורים ופרחים וכו' ואם נימא דקאי על שאר מתכות א"כ מאי אפי' דהא בלא גביעים כפתורים גרע טפי דהכי הוי במקדש. וצ"ל דקאי אשל זהב. והא בשל זהב מעכבים הגביעים כפתורים ופרחים וא"כ אמאי לא יעשה בלא זה (ועיי"ש בש"ך ס"ק ל"ו) ומצאתי בבכור שור שמטעם זה פסק דאפי' בלא דבר המעכב אין עושין יעו"ש ודלא כש"ך. אבל יש לעיין אם הגביעין כפתורין ופרחין מעכבין את המנורה דהאי מעכבין זה את זה י"ל דה"ק אם אין אחת נעשית גם השאר אין נעשין אבל מ"מ י"ל דרשאי לעשות מנורה בדיעבד בלי אלו הדברים וצ"ע בזה כי אולי בזה אפ"ל כי זהו כוונת הש"ך שם בס"ק ל"ו יעו"ש היטיב. וצ"ע בזה. ומהרבה אחרונים משמע דקאי אשאר מיני מתכות וצ"ע (וצ"ל לדעתם דס"ל דאם עביד בשל שאר מתכות ג"כ גביעים כפתורים ופרחים שפיר דמי ואף דגם לכתחלה א"צ לעשותם היינו דא"צ אבל אם עביד שפיר דמי טפי וצ"ע).
שוב ראיתי כי יתכנו דברי המל"מ במה שהבין מדברי רבינו כי גרוטאות פסול בשאר מיני מתכות לכתחלה דווקא ולא בדיעבד וכנ"ל וטעמא רבה אית בזה כיון שמצינו במקשה דהדרי' קרא לעכב וממילא כי אימעיט שאר מתכות ממקשה היינו מסתברא דמדיעבד מיעטיה ולא לכתחלה משא"כ בגביעים כפתורים ופרחים דלא מצינו דהדריה הכתוב לעכב א"כ כי אימעיט שאר מתכות אפי' לכתחלה אימעיט ואכתי צ"ע בזה וה' יאיר עיני.

היתה חלולה וכו'. מדברי מרן משמע דקאי על שאר מתכות ומטעם דזה לא נקרא מקשה וראיתי בראב"ע שפי' בתורה שם דהקנים היו חלולין וכו' יעו"ש ויכול להיות דגם דעת רבינו הוא כן וקאי גם אשל זהב (וי"ל דמלשון קנה דייקי דקנה הוא חלול בכל מקום) ולעת עתה איני יודע מקום לזה מדברי רז"ל ויש לעיין דלמה היה להם לחשמונאים לעשות שפודין של ברזל ולחפותן בשל בעץ הו"ל לעשות של בעץ חלולין (ואולי שלא יהיו רכים ויכפפו כמו של בדיל) וצ"ע בזה.

מן הגרוטאות וכו'. מרן השמיט תיבת לעולם וכתב וז"ל ומש"כ ואין עושין אותה מן הגרוטאות וכו' בפ' הקומץ רבה ויליף לה מקרא ופירש"י גרוטאות זהב שבור עכ"ל מרן ונ"ל כוונתו דבאמת מש"כ רבינו דאפי' כשעושה אותה מן שאר מתכות לא יעשנה מן הגרוטאות דבר זה נעלם מקורו גם ממרן ולא בא לערות מקורו רק על גוף הדין דאין עושין אותה מגרוטאות והיינו אם באה מן הזהב ולכן הביא זה מהקומץ רבה והביא לשון רש"י להורות דכוונתו על זהב והבן (ובזה מסולק מה שתמה עליו המל"מ) ועי' מש"כ לעיל ס"ק י"ב דנעלם מקורו של דעת רבינו.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה