אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה יד

הלכה יב

ה"ז פסולה וכו'. חולין י"ז ודווקא באבן פסולה כדי חגירת צפורן אבל בסידא דווקא טפח בעינן כדאיתא לקמן פ"ב הי"ח יעו"ש והנה רש"י כתב שם הטעם דפסול משום דכתיב עליה (וכמו שהזכרתי דעתו הלכה ח') וי"ל דמודה נמי דהטעם הוא משום דכתיב אבנים שלימות וכמש"כ רבינו והתוס' בחולין והא דכתב רש"י משום עליה קאי על פגימת הסיד ולא על פגימת האבנים וכן מבואר בד"ה באבנא וכו' ועי' זבחים כ"ט א' ס' א' יעו"ש. והרשב"א בחי' לחולין כתב הטעם משום דרבוע מעכב וחיליה מהא דזבחים ס"ב א' שכל מזבח שאין לו קרן ולא כבש ולא יסוד ולא רבוע פסול לעבודה יעו"ש היטיב אמנם רש"י כתב בסוכה מ"ט א' דהטעם שנפסל אז המזבח לא מטעם רבוע רק מטעם שאין לו קרן יעו"ש היטיב אמנם שם בתוס' בסוכה בד"ה שכל וכו' כתב כהרשב"א דחולין דפסול מטעם שאין לו רבוע יעו"ש ומצאתי סעד לרש"י ז"ל מהירושלמי דיומא פ"ק ה"ה ופ"ד דסוכה ה"ו שלא הביא שם רק שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פסול יעו"ש היטיב ומרובע לא הזכיר ועל כרחך הטעם משום פסול קרן ולא משום פסול מרובע והיינו כרש"י בסוכה ורש"י מפרש דנשבר הקרן כולה ומאי דקאמר אותו היום נפגמה קרן המזבח היינו שנחסר כל הקרן וה"ז פגום קרן ר"ל שנחסר ממנו קרן ולפי שהדבר קשה דמחמת רגימת אתרוגים ישבר הקרן כולו גם פגימת אבן הקרן לא יתכן להיות ע"י רגימת אתרוגים ובשלמא בסיד יכול להיות ע"י אתרוגים אבל לא אבן (ועי' במהר"ם לובלין שם) לכן הוכרח רש"י לפרש בסוכה שם מ"ח ב' ד"ה נפגמה וכו' ע"י אבנים שזרקו בו אולם לתוס' יכול להיות כפשוטו שע"י רגימת האתרוגים נחסר הסיד של הקרן ולפי שהוקשה לרש"י ז"ל דמהיכן מצינו שיש איסור בפגימת הקרן לכן פי' דנחסר כל הקרן (א"נ י"ל דרש"י דייק לה מדקתני ואותו היום נפגמה קרן של מזבח ומדלא נקט בקצרה ורגמוהו כל העם באתרוגיהם ונפגם קרן המזבח משמע דלאו מטעם רגימת האתרוגים נפגם הקרן רק דשני מעשים היו ומתחלה רגמו באתרוגים ולא נהרג בזה רק מטעם נקמה רגמוהו באתרוגיהם והביאה זאת המעשה להורות הלכה דבשחרית מנסכין המים כדאיתא ביומא כ"ז ב' ועוד נקט הלכה למעשה כי נחסר הקרן מחמת רגימת האבנים וסתמוהו בבול של מלח כדי שלא יהא המזבח נראה פגום) וע"ע בחי' רמב"ן לחולין מש"כ על רש"י ז"ל.

בתולת הקרקע וכו'. מדות פ"ג מ"ד יעו"ש.

הים הגדול וכו'. זבחים נ"ד א' וכ"כ מרן וכ"כ התוס' בחולין שם ובכל המקומות שהבאתים בהלכה ח' יעו"ש ועי' הגה"ה במרן שכתב וז"ל ולא ירדתי לסוף דעת קושיא זו (ר"ל על מה שהקשו התוס' אנה לקחו אבנים חלקים הא ע"י ברזל א"א וע"י שמיר א"א לעשותן חלקות יעו"ש בתוס') שהרי תשובתה בצידה שבבית שני לא הי' שמיר ואין מכאן ראיה עכ"ל אף שלא ידעתי מי אבי ההגה"ה זו ומבטן מי יצאה תמה תמה אקרא הלא חכמה תתן קולה והתוס' בכל המקומות הנ"ל הוכיחו שהיה השמיר בבית שני יעו"ש ובמחילת כבודו שלא בעיון כתב זה. שוב מצאתי בלחם שמים שהתמרמר עליו בזה.

אבני ההיכל וכו'. עי' מרן שכתב דשלימות היו בלי שום פגם יעו"ש וכבר כתבתי בהלכה ח' בשם הרמב"ן כן וראיתי כעת בס' לחם שמים שהתמרמר נגד מרן וכתב ששלימות אתו לאפוקי נשברות ולא מועיל השוויית הברזל יעו"ש והנה לפי שהוא נגד דעת תוס' ונגד דעת הרמב"ן לכן לא הבאתיו בשלימות יעו"ש ומ"מ מצאתי חבר ורב לדברי במש"כ שם מתחלה לתרץ על ר"י מה שהביא ראיה לדבריו מהא דכתיב אבן שלימה מסע וכו' יעו"ש היטיב.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה