אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה י

הלכה ט

באבנים יקרות. כוונתו באבני שיש (עיי' שבת י"ט ב' ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד וברש"י שם פסחים ס"ד א' וברש"י שם ובשקלים פ"ה מ"א ובירושלמי שם ה"ג ובפ"ו מ"ב ובירושלמי שם ה"א וע"ע יומא י"ט ב' מ"ד א' נ"ד א' סוכה נ"ג א' וזבחים י"ד א' ט"ו א' וכ"ד א' כ"ה א' ל"ב א' דמשם מבואר דהיה רצפה על כל הבית והעזרה משל אבנים) וכדומיא דכתיב אבנים יקרות ליסד הבית והובא לעיל בסעי' ח' ומאי דכתיב במלכים א' ט"ו ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים נ"ל שנתן על הרצפה של אבן צלעות ברושים כדי לטוח עליהם הזהב וכמו שפירש"י שם לגבי הקירות כי גם על הקרקע ציפה זהב כמש"כ שם בפסוק ל' ונוכל לפרש מש"כ בד"ה ב' ג' פסוק ו' ויצף את הבית אבן יקרה על רצפת האבנים שעל הבית ולא כמש"כ המפרשים שם שקאי על הקירות והראיה מאי דכתיב שם פסוק ה' ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים וגו' קאי ג"כ על קרקע הבית דאילו בקירות הבית כבר כתב במלכים דהיה של ארז ועי' מצודת דוד שם והבן. והא דבעינן רצפה י"ל ילפינן לה מהא דכתיב אבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה ואמרינן בתו"כ סוף פרשת בהר ובמגילה כ"ג ב' עליה אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על אבנים שבביהמ"ק יעו"ש מבואר מזה דהוא עשה הבא מכלל לאו. ודע כי בסוטה ט"ז א' משמע קצת מתוס' דבשילה ונוב וגבעון לא היתה בו רצפה יעו"ש היטיב אף שבאמת אין הכרח משם די"ל דר"י גורס נמי שילה ונוב וגבעון ובית עולמים ומטעם כי בכולם היתה שם רצפה מ"מ נראה קצת כמש"כ מקודם.
ויש לי מקום עיון ברש"י דשבת י"ט ב' שכתב בד"ה בית המוקד וכו'. וז"ל כדאמרינן בזבחים כ"ד א' הואיל ורצפה מקודשת דכתיב ביום ההוא קדש המלך תוך החצר וכלי שרת מקדשין וכו' ובאמת האי קדש המלך אי' בזבחים ס' א' פלוגתא בזה דר' יהודה ס"ל דקדש רצפת העזרה שיהא נקדש בקדושת המזבח ור' יוסי ס"ל דקדשה בו להעמיד בו מזבח אבנים יעו"ש היטיב ובזבחים כ"ד א' איתא דהרצפה דוד קדשה בקדושת עזרה יעו"ש היטיב ובתוס' ד"ה הואיל וכו' אבל יש לעיין קצת לר' יוסי דשלמה קדשה להעמיד בה מזבח הא כבר קדשה דוד בזה בקדושת העזרה וא"כ למאי הוצרך שלמה לקדשה שנית ואולי אפשר דמאן דס"ל דדוד קדשה ס"ל כר' יהודה ומאן דס"ל כר' יוסי ס"ל שלמה קדשה וא"כ למאי דפסקינן הלכתא כר' יוסי א"כ שפיר כתב רש"י בשבת דשלמה קדשה (ויש לעיין על ההג"ה דבתוס' זבחים י"ד א' ד"ה הג"ה תוך עזרה וכו' שכתבו וז"ל ותו דלשון אם עלו דנקט היינו לדינא דקודם דאתא דוד וקדיש רצפה וקודם בניין שלמה עכ"ל (ועי' עוד תוס' מנחות נ"ז ב' ד"ה כבש וכו') וצ"ע מאי שייטיה דדוד לכאן הא פשיטא דדוד לא קדיש את הרצפה כקדושת המזבח ואפי' לר' יהודה רק שלמה קדשה לדידיה וצ"ע וכן עי' תוס' שם נ"א ב' סד"ה תן וכו').
ובהיות כן יש ליישב דברי רש"י בזבחים כ"ד א' שכתב דדוד קדשה בשתי תודות ובשיר יעו"ש בתוס' שהשיגו עליו שכתבו דעזרה אינה מקודשת רק בשירי מנחה ובאמת רש"י ז"ל בעצמו ס' א' בד"ה בשלמא וכו' כתב כן יעו"ש היטיב והנה לפי מש"כ דהא דאמרינן דוד קדשה היינו אליבא דר' יהודה ור' יהודה ס"ל דמנחה לא קרב בבמה כמו שנתבאר לעיל בדיני במה וא"כ מאין לקחו מנחה וכמו שהקשו התוס' בשבועות שם ד"ה אין עזרה וכו' ואין לומר דקדשה במנחת העומר והקדוש היה בפסח או בשתי הלחם והקדוש היה בעצרת זה אינו דהא לא קרבה רק בבמה גדולה שבגבעון והיתה נפסלת ביוצא אלא ודאי על כרחך צ"ל כמש"כ התוס' שם כיון דא"א לא צריך יעו"ש היטיב ומ"מ קדיש בשתי תודות ובשיר כיון דזה אינו מזיק ומן התורה מקודשת בלא שום קדוש לכן עשה דוד זה להכירא ולפרסומי מילתא שנתקדשה אמנם בשעה ששלמה קדש הרצפה אז היו יכולין לקדש בשיירי מנחה ממש דהיו מותרין להקריב מנחה במזבח שבנה שלמה ואז לא היה דינה כדין במה שהרי כבר קדשה דוד לעזרה וא"כ שפיר היו יכולין לקדש בשירי מנחה ומיושב היטיב קושיית התוס' בשבועות שם בד"ה אין עזרה וכו' שהקשו והא כ"ז שלא נתקדשה העזרה הוי כדין במה יעו"ש ובמש"כ מיושב היטיב אבל י"ל דתוס' הקשו זה אליבא דר' יוסי ולדידיה לא קדשה דוד.
אבל לדידי יש לעיין עוד במש"כ רש"י ס' א' דלר' יהודה קדשה שלמה בקדושת מזבח בשירי מנחה והא כיון דקדשם בקדושת מזבח א"כ עבודתו מחנכתו ולמה איצטריך כלל לקדושי בשירי מנחה והא הוי כמו מזבח ולכן אי לא מסתפינא אמינא דהאי שכתב רש"י וקדשה בשירי מנחה ובשיר וכו' כתוב שלא במקומו ומקומו הנכון בד"ה ומשני קדשו לשם עזרה וכו' וע"ז כתב דקדושתה בשירי מנחה ובשיר וס"ל כתירוץ הראשון של התוס' דהקידוש וההקרבה באים כאחד ושפיר דמי יעו"ש ויכול להיות דר' יהודה ור' יוסי פליגי בשני התירוצים שבתוס' דר' יהודה ס"ל כתירוץ השני ולכן לא אפשר לקדש וא"צ קידוש ומשו"ה קדשה דוד בלא קידוש כדינו ור' יוסי ס"ל כתירוץ הראשון ולכן כיון דאפשר לקדושי בכה"ג לכן לא קדשה דוד שלא היה לו במה לקדש וקדשה שלמה ודו"ק היטיב (א"נ י"ל הא דמזבח א"צ קידוש ועבודתו מחנכתו היינו כשנבנה לשם מזבח אבל כשהוצרכו לקדש הרצפה לשם מזבח בתחלה הוקדש בשירי מנחה ובזה נעשה מזבח וכיון שהועלה למדרגת מזבח שוב עבודתו מחנכתו וצ"ע דאכתי מנלן דמקודש בשירי מנחה הא לא מצינו זה רק בקדושת עזרה ולא להתקדש בזה בקדושת מזבח ויש לעיין בזה) ועי' פ"ו הי"ג מש"כ שם עוד מזה.
ועיין בשבת צ"ג ב' וז"ל כהן העומד ע"ג כלי או אבן או שום דבר החוצץ בינו לבין הרצפה ועבד עבודתו פסולה דכתיב ושרת ככל אחיו הלויים העומדים שם שתהא עמידתו כשאר אחיו ותנא דבי ר' ישמעאל הואיל ורצפה מקודשת וכלי שרת מקודשין וכו' בזבחים עכ"ל ובאמת דרשא ראשונה לא הוזכרה בזבחים אך מצאתיו בספרי פרשת שופטים פיסקא קס"ט וז"ל ושרת בשם ה' אלהיו ע"ג הרצפה מכאן אמרו ערל טמא יושב עומד ע"ג הכלים או ע"ג בהמה או ע"ג חבירו פסול עכ"ל והובא באדרת אליהו ומשמע שם מהגר"א דיליף לה מדכתיב העומדים שם מתיבת שם וזהו יותר נכון ממש"כ רש"י דיליף לה מדכתיב שתהא עמידתו כשאר אחיו דזה גופה מנא ידעינן דכלם צריכים לעמוד ע"ג הרצפה כולה והנה תנא דר"י פליג אהך דספרי ויליף לה ממה מצינו ורש"י ז"ל מייתי תרתי הך דספרי והך תנא דר"י (ולכאורה לא יפה עשה הזרע אברהם שם שהביא שם הך דתנא דר"י על הך דספרי דמשמע קצת ממנו דהספרי צריך להא דתנא דר"י ולכאורה ליתא שוב ראיתי דמקרא גופיה אין ראיה דאף בדיעבד פסולה די"ל דלמצוה ולא לעכב אבל מתנא דר"י י"ל שפיר לעכב במה מצינו וא"כ שפיר מייתי לה הז"א) וע"ע בילקוט רמז תתקי"ז יעו"ש.

ואם נעקרה וכו'. בזבחים כ"ד א' איתא בעי ר' אמי נתדלדלה האבן ועמד עליה מהו היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך דוודאי חייצא כי תיבעי לך דדעתו לחברה מאי כיון דדעתו לחברה כמאן דמחברה דמי או דילמא כיון דהשתא הא מיהא תלישא רבה זוטי בעי לה הכין בעי ר' אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו מאי קמיבעיא ליה כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או דילמא עד לארעית תהומא קדיש ותיבעי ליה כל העזרה כולה לעולם פשיטא ליה דעד ארעית תהומא קדיש והכי קמיבעיא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך תיקו. ולכאורה משמע דרבינו העתיק כאן לישנא קמא דנדלדלה האבן וכ"מ מהראב"ד שהוסיף כאן וכתב א"א עוד אמרו שאם נעקרה האבן ועמד במקומה ועבד בגומא אין דרך שירות בכך עכ"ל וע"ע לקמן פ"ה מהל' ביאת מקדש הי"ט כתב רבינו וז"ל נתנדנדה אבן מאבני העזרה לא יעמוד עליה בשעת עבודה עד שתחובר בארץ ואם עבד עבודתו כשרה הואיל ובמקומה עומדת עכ"ל ועיי"ש מש"כ מרן ע"ז והמל"מ לא נתיישבה שם דעתו בזה אבל המעיין בעין משפט יראה שציין על לישנא קמא הך דלקמן פ"ה מהל' ביאת מקדש ועל לישנא דרבה זוטי ציין הך דהכא יעו"ש ואולי גירסת רבינו היתה כך רבה זוטי בעי לה הכי נעקרה האבן ועמדה במקומה מהו תיקו ותו לא וצ"ע בזה ודע דלא מיירי כאן באם עבד בדיעבד שתהא עבודתו פסולה דכאן לא מיירי מדין עבודה ומיירי כאן מדין הבנין שהבנין פסול אם לא תיקנו ובעינן שיתקן אותו כדי לעשות העבודה לכתחלה וע"ע לקמן שם.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה