הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה יב
חייב משום וכו'. עיין כל הסוגיא ביבמות ל"ב ב' (ובירושלמי פ"ב דשבת ה"ה) דר"ח ס"ל דחייב שתיים ובר קפרא ס"ל דחייב אחת ומסיק התם דפליגי אליבא דר' שמעון ובבת אחת אבל לר' יוסי לכו"ע חייב שתים יעו"ש דמסיק בתיובתא על בר קפרא וס"ל דבבת אחת כו"ע לא פליגי דחייב תרתי ולא פליגי ר' יוסי ור"ש רק באיסור כולל ולר"י באיסור כולל חייב ג"כ שתים. ורבינו דס"ל דבאיסור כולל חייב שתים א"כ שפיר פסק כאן דבכל ענין חייב שתים. ובאמת דברי הראב"ד תמוהים שכתב דמיירי כאן בבת אחת כגון שהביא שתי שערות בשבת ובע"מ שחתך אצבעו בסכין טמאה. וכבר תמה עליו מרן בזה (ועוד יש לתמוה קצת למה כתב דבע"מ מיירי שחתך אצבעו בסכין טמאה ולמה לא כתב כגון דאייתי שתי שערות ואיטמי כמו שמבואר שם בש"ס ובזה י"ל דה"ק דבזר ששימש בטומאה ליכא לאוקמי רק באייתי שתי שערות בשבת אבל בבע"מ יש לאוקמי בתרי גווני באייתי שתי שערות ואיטמי א"נ שחתך אצבעו בסכין טמאה) והיותר נ"ל כי גם הראב"ד לא פליג אדינא רק משום דמסיק בהשגה הקודמת ואפשר דפליגי תנאי באיסור כולל ואיסור בת אחת והנה רוצה לאשכוחי גם כאן איסור בת אחת וזה פשוט לו באיסור כולל לכן משכח נמי דיכול להיות בבת אחת. ועיין מל"מ שכתב דבע"מ שתוי ששימש פטור הכי איתא בת"כ פרשת שמיני יעו"ש וכבר נכלל זה בדברי רבינו פ"א ה"א יעו"ש.