הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה ג
כיצד על וכו'. כאן התחלת הלכה ג'.
בין שזרק וכו'. שם ביומא כ"ד ב' זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים. ונ"ל דמש"כ רבינו שזרק בפנים היינו על מזבח הזהב ובין שזרק בחוץ היינו על מזבח העולה. ומש"כ בין שהזה הזאה אחת מכל הזיות הדם היינו שהזה על הפרכת ולפני ולפנים כן נראה לענ"ד בזה ודלא כמש"כ מרן. ומש"כ דחייב על אחת מכל ההזיות נ"ל דיצא לו זה מהא דזבחים ל"ח ב' יעו"ש היטיב דחייב על שלש מתנות שבחטאת יעו"ש וע"ע זבחים ק"י א' יעו"ש היטיב דחייב על זריקה אחת אם זרק בחוץ ועי' ירושלמי יומא פ"ב ה"א שתלה חיוב דזר בהא דחיוב דשחוטי חוץ וכן משמע בזבחים קי"ב ב' והבן היטיב. ועוד י"ל דהא דהזה הזאה אחת וכו' קאי על חטאת העוף והא דלא קחשיב הממצה בעולת העוף י"ל משום דבגי' לא היה זה בברייתא וכמו שמבואר מדברי התוס' שם בד"ה והמקטיר וכו' יעו"ש והטעם דהוא בכלל המזה דהוא בכלל הזאה שבחטאת. וק"ל ופשוט ובזה מיושב מה שהקשה מרן על רבינו למה לא קחשיב הממצה יעו"ש והתימה שלא שת לבו לדברי התוס'.
בין שהזה וכו'. עיי"ש כ"ד א' דזה חייב בין לרב בין ללוי. ומש"כ מכל הזיות הקרבנות המצורע. היינו שבא להוסיף מתן הדם והשמן על התנוך והבהונות ומתן השמן נכח קדשי הקדשים (ועי' רש"י שם ביומא שכתב שם בד"ה שבע הזאות וכו' ושבמצורע שמזה מלוג שמן בהיכל כדכתיב והזה מן השמן באצבעו וכו' ועי' לקמן פ"ד מהל' מחוסרי כפרה ה"ב ובר"ש פי"ד דנגעים מ"י ובקרבן אהרן בתו"כ פרשת מצורע פ"ג פרשה ג' שכתב דההזאה לא היו בהיכל רק בעזרה בשער נקנור נוכח בית קה"ק יעו"ש היטיב וכ"כ רש"י במנחות כ"ז ב' וע"ע פסחים פ"ה ב' זבחים ל"ב ב' וש"נ). ודע דאין להקשות בהזה לפני ולפנים תיפוק לי דחייב מיתה אביאה בפנים כמש"כ לעיל פ"ב ה"ג די"ל דמיירי דשגג בביאה והזיד בעבודה וכמש"כ התוס' ישנים שם ביומא או דמיירי דנכנס דרך משופש וכה"ג בענין דפטור על הביאה יעו"ש בפ"ב.