הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה יא
שיש בידו וכו'. כת"ק שם מ"ה א' וכ"ש כשלא היה רק שש וחמש דלכו"ע הוי מום כמבואר שם במשנה ועיי"ש ב' דר' יוסי פסק כת"ק והלכה כמותו לגבי ר' יהודה ועי' תוספתא פ"ה יעו"ש ורבינו כתב בפי' המשניות דר' יהודה מכשיר אפילו כשהיה במקום אחד ששה ובשאר היו חמשה יעו"ש ויש לעיין בזה אמנם לפי מש"כ לקמן בד"ה ואם היה בה דרבה בב"ח קאי אר' יהודה דמכשיר יעו"ש א"כ אתי שפיר ודו"ק.
ואם היה בה וכו'. מרש"י משמע קצת דאם לא חתכה כשר ורק דאם חתכה הו"ל כמחוסר אבר אבל באמת לא משמע כן דהא לת"ק פסול אפילו בהיה לו שש ושש ולא חתכה אמנם לרבינו הדבר כמשמעו דאם לא חתכה פסול אפילו באין בה עצם ורק דאם חתכה אז כשר באין בה עצם אבל בלא חתכה בכל ענין פסול ובתוספתא פ"ה איתא וז"ל יתרת אם יש בה עצם פסול ואם לאו כשר עכ"ל והיינו בשחתכה דאם לא חתכה בכל ענין פסול ולרש"י ע"כ ג"כ בשחתכה דאם לא חתכה כשר ביש בה עצם. אבל לדינא נ"ל דמודה רש"י לרבינו ומש"כ הואיל וחתכה י"ל דכוונתו דממנ"פ מיפסל דאם לא חתכה הרי הוא יתר אבר ואם חתכה הרי הוא חסר אבר אבל הלשון דחוק ועי' תוס' יו"ט שם שהרגיש על רש"י ז"ל. ובש"ס שם איתא והוא דנספרת ע"ג היד ורבינו השמיטו וכתב מרן הטעם דהוא מפרש דרבותא קאמר דאפילו בנספרת ע"ג היד הוי מומא. אך הלשון דחוק כיון דבש"ס מפורש והוא שנספרת ע"ג היד אלמא דווקא הוא. והנה לרש"י ז"ל יש לומר דה"ק דהא דחתכה פסולה ובלא חתכה כשרה היינו דווקא בנספרת ע"ג היד אבל בלא נספרת ע"ג היד י"ל דבלא חתכה נמי פסולה ויכול להיות דבחתכה כשרה דאין זה מחוסר אבר אבל לרבינו דבלא חתכה וודאי דפסול ורק קמ"ל דביש בו עצם אף שחתכה לא מהני א"כ למה התנה דמיירי בנספרת ע"ג היד וי"ל לפי"ז דקאי על חתכה לבד דבנספרת ע"ג היד לא מהני חתיכה אבל באין נספרת ע"ג היד שפיר מהני חתיכה ולפי"ז היה לרבינו לכתוב זה. אבל י"ל כי רבינו מפרש הא דקאמר והוא דנספרת ע"ג היד קאי לר' יהודה דמכשיר בהיה בו שש ושש וע"ז קאמר ר"ה והוא דנספרת ע"ג היד אמנם לת"ק דפסל בכל ענין פוסל א"נ י"ל דרבה בב"ח אר"י שאמר בנספרת ע"ג היד אזיל לשיטתיה דס"ל דאינו נספר ע"ג היד במגע ובמשא נמי אינו מטמא כמו שתמה שם ואמר עשו דבריהם כדברי נביאות אמנם לר"פ שם שס"ל דגזרו באינה נספרת אטו נספרת ה"ה לענין מומין דמחשיב אבר גזירה אטו הנספרת.
שחסר אצבע וכו'. לפירש"י ה"ז מבואר במשנה דזהו הטעם אם היה עצם בה וחתכו ולרבינו זה פשוט וא"צ לבאר כיון דיתר פסול כ"ש בחסר (ועי' ש"ך יו"ד סי' נ"ד ס"ק ט' יעו"ש היטיב והבן) וע"ע לקמן פ"ב מהל' איסורי מזבח הי"א.
ששתי אצבעות וכו'. שם מ"ה א' ובתו"כ אמור פ"ב פ' ג' יעו"ש.
באיזה פרק וכו'. וכ"ה דעת רש"י שפי' פרק האמצעי ועי' חולין ק"ו ב' תוס' ד"ה אמר רב וכו' יעו"ש היטיב.
שאצבעותיו מורכבות וכו'. שם במשנה ובתו"כ שם.
שפיקה יוצאת וכו'. שם במשנה ובתו"כ וה"ה ברגלו עי' לקמן הלכה י"ג יעו"ש.
שהוא אטר וכו'. שם. וה"ה אטר רגל כמו דאיתא שם (עמוד) ב' וכתבו רבינו לקמן הלכה י"ג יעו"ש.
ואם היו וכו'. כחכמים המכשירים ולית הלכתא כרבי מחבריו.