הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה א
מי שאמצע וכו'. הוא מפרש כן מאי דאיתא שם מ"ג א' ושראשו שקוט וגירסת רבינו ושראשו שקוע ועיי"ש [עמוד] ב' איתא ושראשו שקוט (ולרבינו שקוע) מלפניו ומפרש רבינו כן יעו"ש בפי' המשניות אולם לרש"י פי' אחר.
שאמצע קדקדו וכו'. זהו לרבינו פירוש הכיליון וקאמר שם הש"ס דדמי רישיה לאכלא ורש"י פי' דראשו חד למעלה ורחב למטה ורבינו מפרש כפי' זה שלפנינו.
שפאת ראשו וכו'. זהו המגבן אמנם רבינו בפי' המשניות פי' שקדקדו גבוה למעלה ואיני יודע האיך אבל רש"י ז"ל כתב דערפו עגול וקצר ברוחב. והרע"ב כתב שבולט ראשו לכל הצדדין ודומיא שכתב רבינו על הלפתן.
שראשו יוצא וכו'. זהו סקיפס ורש"י ז"ל פי' שגובה ראשו חסר מאחוריו ועל דרך זה מפרש הרע"ב בראשו שקוע שאינו בולט כלל לפניו יעו"ש (ועיין בהשגת הראב"ד שמשיג על רבינו בכל אלו ולא גילה דעתו להיכן נוטה אם לדעת רש"י אם לדעת הרע"ב) ועיין מרן.
שראשו רחב וכו'. כן מפרש הלפתן אמנם רש"י והרע"ב מפרשים שרחב ראשו הולך וכלה למטה.
הקרח וכו'. שם מ"ג א' ויבואר לקמן בס"ק שאח"ז.
מקיף את וכו'. כ"ה ללישנא בתרא דרבא שם מ"ג ב' אבל ללישנא קמא כשר אמנם ביש מלפניו ולא מאחוריו לתרתי לישני פסול ופסק רבינו לחומרא כלישנא בתרא דספיקא דאורייתא לחומרא ולענין חילול עבודה בלא"ה לא מחלל וכמש"כ לעיל פ"ו ה"ו יעו"ש ומ"מ נפק"מ לענין מלקות ולכאורה אם נימא דפסק כן מספק א"כ אין לוקין עליו ויש לעיין בזה ועיין לקמן הלכה י"ב.
והנה אם היה קרח לגמרי ולא היה בו שום שער לכאורה נראה דלתרתי לישני ה"ז מום אמנם מדסיים הגמרא בלישנא בתרא וכ"ש שיש לו לפניו ואין לו לאחריו ודאין לו כלל דפסול משמע הא ללישנא קמא כשר אבל אין זה מוכרח די"ל לגמרי ויש לו לפניו ולא לאחוריו חד דינא להו וכשם שזה פסול ללישנא קמא כך זה פסול אבל גם זה אינו מוכרח די"ל דללישנא קמא אינו פסול רק ביש לו מלפניו ואין לו מאחריו הא אם אין לו כלל י"ל דכשר.