הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יב
המימות כשרים וכו'. עי' זבחים כ"ב א' ב' ובסוטה ט"ו ב'.
שלא ישתנה וכו'. עיין סוטה שם מה מים שלא נשתנו יעו"ש ובתוס' דזה אינו אלא אסמכתא בעלמא ומדרבנן. אבל י"ל שכוונת רבינו שנשתנה ע"י מי פירות ובכה"ג גם במקוה פסול וזה שכתב אלא יהיו כמים הכשרים לטבילה ועיין בפ"ז מהל' מקואות יעו"ש היטיב ולפי"ז י"ל דגם כוונת הש"ס בסוטה שם כן ואזדא קושיית התוס' וצ"ע בזה ועיין מל"מ שרמז ולא ביאר כוונתו.
טיט הנדוק וכו'. עיין כ"ז בזבחים כ"ב א' ומה שהקשו תוס' בד"ה אפי' וכו' מנלן שיעור זה עיין בסוכה י"ט ב' ד"ה טיט וכו' שישבו זה יעו"ש ועיין בר"ש פ"ב דמקואות מ"י שתירץ כן יעו"ש היטיב.
זה הכלל וכו'. כ"ה מימרא דר"ל שם כ"ב א' ומסקנא שם דאתי למעוטי נתן סאה ונטל סאה דמשלים למי כיור ומקוה ולא לרביעית ומבואר מזה דמי פירות אינן כשרים לנטילת ידים דמה אם שאין משלימין כ"ש בעינייהו דלא וזה תימה לכאורה על שיטת רש"י ותוס' בברכות נ' ב' יעו"ש היטיב והנה כבר כתב מזה בחי' ברכות שם יעו"ש והנה כעת מצאתי בצאן קדשים שם שהרגיש בזה וחילק דמי פירות בתערובת מים גרע ממי פירות בעינייהו יעו"ש היטיב.