הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה י
ששהה ימים וכו'. מידי דהוה אאנינות לילה דיום המיתה דהוה מדבריהם וכנ"ל וע"ע שם פלוגתא דרבנן ורבי דרבי ס"ל דאנינות ליל יום קבורה הוה מדרבנן ולרבנן שרי לגמרי וע"ע במס' שמחות פ"ד הי"ט יעו"ש היטיב והלכה כרבנן לכן שרי בליל יום קבורה וכמש"כ מרן וע"ע בירושלמי פ"ח דפסחים ה"ח ובהוריות פ"ג ה"ה יעו"ש היטיב.
הרי הוא וכו'. הנה שם בזבחים מייתי ברייתא יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה ושלשים ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות אחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים לערב. ומקשה הש"ס הא גופא קשיא אמרת יום שמועה כיום ליקוט עצמות לאכילת פסחים מכלל דיום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל והדר תני אחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים לערב (והיינו אחד יום קבורה ואחד יום ליקוט) והנה ר"ח משני תנאי היא רישא אתי כרבי דס"ל יום ליל קבורה אסור מדרבנן ואפילו פסח נמי לא אכיל וסיפא כרבנן והנה כבר פסק רבינו כרבנן. והנה יש שם אוקימתא אחריתי לרבה בר רב הונא. והוא דהסיפא דנקט אחד זה ואחד זה טובל ואוכל בקדשים לערב מיירי בשמע קודם שקיעת החמה וכן בנקבר קודם שקיעת החמה וכן בלקטו עצמות קודם שקיעת החמה דהלילה שלאחר זה מיקרי ליל יום שמועה וליל יום קבורה וליל יום ליקוט דמותר בכל הקדשים והא דתני ברישא ולאכילת פסחים כיום ליקוט עצמות היינו שהיה השמועה והליקוט והקבורה לאחר שקיעת החמה דהוה יום שמועה וקבורה וליקוט עצמות דבאכילת קדשים אסרו אבל באכילת פסח ביום קבורה אסרו וביום שמועה וביום ליקוט שרי בפסח ולא בקדשים. ורבינו השמיט אוקימתא זו. ומבואר דאף ביום שמועה וליקוט לא הותר לו רק בלילה ולא ביום וע"ע לקמן פ"ו מהל' קרבן פסח ה"ט יעו"ש היטיב ועיין ירושלמי פסחים פ"ח ה"ח וז"ל תני יום שמועה כיום קבורה לקרע ולאיבול ולספירת שבעה ולספירת שלשים ולאכול בקדשים הרי הן כליקוטי עצמות וזה וזה טובלין ואוכלין בקדשים לערב. וליקוטי עצמות טובל ואוכל בקדשים (ר"ל דמקשה ל"ל לערב הא בליקוט עצמות טובל ואוכל בקדשים מיד. קרבן העדה) ר' יוסי בן ר' בון בשם ר"ח תיפתר שנקבר משחשיכה (והו"ל יום ליקוט עצמו ויום קבורה עצמו. קרבן העדה) וזה וזה טובלין ואוכלין קדשים לערב וקבורה אוכלת בקדשים (מקשה הא ביום קבורה אסור לאכול בקדשים. קרבן העדה) א"ר יוסי בי ר' בון תרתיהון בשמיעה שמע שמת לו מת מאתמול טובל ואוכל בקדשים שמע שנתלקטו לו עצמות מאתמול טובל ואוכל בקדשים עד כאן לשונו ואפ"ל כי לכן בחר רבינו באוקימתא דר"ח משום מסקנת הירושלמי דיום ליקוט כיום קבורה ודו"ק היטיב.
שיתבאר במקומו. לקמן פ"ו מהל' קרבן פסח ה"ט יעו"ש.