הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ח
אסור לאכול וכו'. עי' יומא י"ג ב' ומו"ק י"ד ב' וב"ק ק"י א' והוריות י"ב ב' וזבחים צ"ט א' וק' ב' וק"א א' ותוספתא זבחים פי"א ותו"כ שמיני פרשה א' פ"ב יעו"ש.
אינו לוקה וכו'. עיין זבחים ט"ז ב' דדייק הש"ס היכן מוזהר והנה לא מייתי קרא מפורש רק מק"ו שמיע ליה יעו"ש ולזה כוונת מרן.
ומותר ליגע וכו'. עיין זבחים צ"ט א' ושם ב' ובתוס' ד"ה ה"ג באכילה וכו' שהסכימו לרש"י דמותר ליגע אע"פ שלא טבל ועיי"ש ע"א רש"י ד"ה ה"ג אלא ל"ק הא וכו' דהוסיף שם תיבת אלא דאילו לגירסא דידן דל"ג אלא א"כ ה"פ לעולם בטבל ומאי דקשה דא"כ מאי מהני הא הדרא עליו אנינות לא קשיא הא דהדרא עליו אנינות מיירי בדהסיח דעתו והא דלא הדרא עליו אנינות מיירי בדלא הסיח דעתו וכן מבואר בפי' המשנה לרבינו שכתב שם וז"ל והאונן כבר נתבארו דיניו בפ"ב ואסור לו ליגע בקדש אלא אחר טבילה ע"מ שלא יסיח דעתו רק שישמור עצמו מן הטומאה ויתן מחשבת לבו בענין הזה עכ"ל ועיין ירושלמי פ"ג דחגיגה ה"ג וז"ל תמן תנינן אונן נוגע ואינו מקריב ואינו חולק לאכול בערב תמן את אמר מותר ליגע וכאן את אמר אסור ליגע א"ר יניי כאן בשהסיע דעתו וכאן בשלא הסיע דעתו ר' יוסה בעי אם כשהסיע דעתו אפילו בתרומה יהא אסור מאי נדון כהיא דא"ר ירמיה בשם ר' בא בר ממל עשו אותו כאוכל רביעי בקדש הדא אמרה האוכל רביעי בקדש אסור לוכל ומותר ליגע וכאן אסור לוכל ומותר ליגע עכ"ל ומשמע כפירש"י וכ"כ השיירי קרבן שם. ועיין בתוס' יו"ט כאן ובפ"ג דחגיגה ובפ"י דנדה מ"ז ועי' בהל' אבות הטומאות הט"ו ואי"ה במקו"א יבואר עוד מזה.