אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה יב

הלכה יא

בשבת וכו'. ט"ס דמוכח וצ"ל בשבתן ור"ל בשבוע שלהן ופשוט. כתב מרן וז"ל משנה ט"ו ב' וגמרא י"ז א' בפ"ב דתענית ומסיים שם במשנה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ואיני יודע מפני מה השמיטו רבינו עכ"ל וכוונתו דאף שכתב רבינו זה לעיל סוף פ"ו מהל' כלי המקדש יעו"ש הנה כתב זה רק לענין אנשי מעמד אבל כאן היה לו לרבינו לכותבו לענין אנשי משמר וזה פשוט וברור ובחנם תמה עליו המל"מ וי"ל כי רבינו לא כתב זה לפי שסמך על מש"כ התם. ודחוק. והנה אי לא מסתפינא אמינא דבר חדש והוא כי רבינו הוקשה לו בסוגיא דמו"ק י"ז ב' (והובא במרן בסעי' י"ג) האי כהן ה"ד אילימא דשלים משמרתו ערב הרגל איבעיא ליה לגלוחי ערב הרגל אלא דשלים משמרתו ברגל יעו"ש היטיב וברש"י דערב הרגל היינו דשבת חל בערב הרגל ומאי דקאמר איבעיא ליה לגלוחי ערב הרגל היינו בע"ש שלפני ערב הרגל יעו"ש והנה הלשון דחוק וראיתי בריטב"א שם שפי' וז"ל פי' דשלים משמרתו בכניסת ערב הרגל כגון שהיה יום ראשון בשבת ערב הרגל ושלימות המשמרות בשבת שלפניו כי כל המשמרות מתחדשות בשבת וכיון שכן הוא פושע דהו"ל לגלוחי יום ראשון פי' שהוא ערב הרגל ואלא דשלים משמרתו ברגל פי' בכניסת הרגל כי הרגל יום ראשון בשבת וכו' והקשה רש"י ז"ל (לפנינו ליתא) דנהי דמדין משמרתו מותר לגלח כדאמרן משום דשלימה משמרתו מ"מ יהא אסור מדין מועד שהרי היה לו פנאי קודם המועד בשבוע שעברה דקי"ל בחמישי מותרין מפני כבוד השבת ותירץ דההוא אכיבוס קאי ולכבס להניח עד השבת אבל לגלח בחמישי אינו כבוד שבת וכההיא דאמרינן (תענית כ"ט ב') גבי תשעה באב ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ואמרינן עלה דהיינו לכבס ולהניח דאילו לכבס וללבוש מאי כבוד שבת איכא ואינו נכון דגבי כבוס שלבש אותו בה' וודאי ליכא כבוד שבת שהוא מתלכלך קודם אבל בגלוח וודאי כבוד שבת איכא כשהוא מגלח בחמישי ועוד יגלח ביום שישי שהוא וודאי כבוד שבת דהא וודאי חמישי דהכא לאו דווקא כי ההיא דתשעה באב דהוי דווקא דהתם הוא משום דיום שישי ט"ב. ובתוס' פי' דוודאי אם חל הרגל יום ראשון אסור לגלח במועד לד"ה דהא היה לו פנאי בחמישי ובשישי והכא שלימות משמרה דאמרינן לאו שלימות ממש אלא כדשלמה ביה לענין גילוח ודאמרינן דשלמה משמרתו ערב הרגל כגון שהיה ערב הרגל יום חמישי דקי"ל בחמישי מותרין ודאמרינן דשלמה לו ברגל כגון שהיה הרגל יום חמישי ממש ולא הו"ל פנאי לגלח באותו שבוע כלל עכ"ל יעו"ש עוד מש"כ בזה.
והנה רבינו מפרש לה כפשוטה כפי' הריטב"א דשלמה ערב הרגל היינו שחל יום ראשון ערב הרגל ודשלמה ברגל היינו דחל הרגל ביום ראשון והוקשה לו דהו"ל לגלח ביום חמישי או ביום שישי ועוד הוקשה לו ז"ל דהו"ל למיחשב אנשי מעמד ששלמה מעמדן ברגל דהתם לכו"ע מותר לגלח ברגל דבשלמא בכהנים תנא דידן ס"ל כיון דברגלים כל משמרות שוים בחילוק לחה"פ וכו' הו"ל כמאן דלא שלים משמרתו ברגל אמנם במעמדות לא מצינו כזה לכן מכל הלין טעמא נ"ל כי מפרש הא דתנן ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת זה קאי על אנשי מעמד לבד אבל אנשי משמר לעולם אסורין בכל השבת ובאנשי משמר שהם הכהנים העוסקים בעבודה החמירו טפי ולכן אצל אנשי מעמד שפיר כתב זה ולא אצל אנשי משמר ודוק היטיב (אבל י"ל דמתניתין תנא ושייר אנשי מעמד דליכא טעמא למיסר דזה מוכרח דאל"כ אכתי אמאי לא תני מתניתין אנשי מעמד וכגון דחל הרגל ביום חמישי ודו"ק).

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה