הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ו · הלכה טו
כשרים מארץ וכו'. מנחות פ"ג ב' ושם בתוספתא פ"ט ועיין מש"כ מרן ולח"מ פ"ח מהל' תמידין ומוספין ה"ב ומשם בארה אי"ה ורק באתי להעיר מש"כ התוס' שם בד"ה מתניתין וכו' דכל מקום שנאמר אינן באין אפילו בדיעבד משמע יעו"ש היטיב ומדברי רבינו לא משמע כן דהא לעיל הלכה ט' פסק ביין הדליות דכשר בדיעבד אם לא שנחלק בין לשון אין באין דמשמע אפילו בדיעבד נמי ובין לשון אין מביאין דמשמע לכתחלה דווקא אבל מהלח"מ מבואר שם דאין דעתו כן יעו"ש היטיב וא"כ לכאורה ראיה מכרחת דרבינו לא ס"ל הא דתוס' ושם יבואר אי"ה בזה.