הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ב
אם היו וכו'. עיי"ש תמורה כ"א א' בכורות מ"א א' זבחים ע"א א' ובתו"כ פרשת קדושים ועיין בתרגום יונתן בקדושים וצ"ע.
והבעלים מכחישין וכו'. קדושין ס"ו א' וצריכא וכו' ואי אשמעינן הא משום דקא מפסיד ליה בימי טהרתו אבל שורו נרבע מימר אמר כל השוורים לאו לגבי מזבח קיימי (ופירש"י ז"ל ולא איכפת ליה להכחישו והודאה מיהא לא הוי ומותר להקרבה) צריכא. מבואר מזה דאי הוה מכחיש ליה בפירוש כשר להקרבה וזה כלל גדול בדין דע"א בהכחשה לאו כלום.