הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ו
הרובע והנרבע וכו'. עיין תמורה כ"ח א' דמן הבהמה להוציא רובע ונרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח והאי דרשא דמייתי רבינו הוא כתנא דבי ר' ישמעאל דהתם ובתו"כ ויקרא פ"ב פרשה ב' מייתי דרשא דמן הבהמה יעו"ש היטיב וא"כ יש לעיין למה לא הביא רבינו דרשא זו דמן הבהמה ובחר בדרשא זו דמשחתם וי"ל לפי מש"כ התוס' בחולין כ"ג א' ד"ה כי משחתם וכו' דכו"ע ס"ל הא דמשחתם וכו' ונפק"מ לענין מעשר בהמה וכמו דאיתא בבכורות נ"ז א' ועיי"ש בבכורות תוס' ד"ה כל שהמום וכו' יעו"ש לכן תפס רבינו דרשא זו הפשוטה לכו"ע ועוד דנפק"מ לענין מעשר בהמה ולענין פרה כמו דאיתא בע"ז כ"ג ב' וי"ל דלענין זה קאמר תנא דבי ר' ישמעאל כל שהמום פוסל בהן דבר ערוה וע"ז פוסלין וכו' דהתוס' בתמורה שם בד"ה כל שהמום וכו' השאירו זה בצ"ע ל"ל הקישא דהא מגוף הקרא מבואר דערוה וע"ז פוסל כמו שביאר שם הצאן קדשים אמנם לפי מש"כ לק"מ דאגב אורחיה קמ"ל דאיתקשו להדדי לענין דאין דבר ערוה וע"ז פוסל רק בדבר שהמום פוסל ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו שם בתמורה בד"ה והאי תנא וכו' יעו"ש היטיב ודוק וע"ע בתוס' ב"ק מ' ב' ד"ה מן הבהמה וכו' יעו"ש היטיב. (וע"ע שדבר זה נזכר בזבחים ע"א א' ושם פ"ד א' קי"ב א' יעו"ש).
כי שחת וכו'. ובש"ס שם בתמורה ובחולין ובע"ז ובבכורות ובסנהדרין מייתי קרא פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל והא דלא מייתי הך קרא המוקדם משום די"ל דשם היו גילוי עריות ג"כ כמו דכתיב ויקומו העם לצחק כנודע מדרשתם ז"ל לכן מייתי הך קרא ורבינו ז"ל אולי לא חייש לדרשתם ז"ל בזה ויש לעיין בזה.
בהמה ועוף שהרגו וכו'. לפי שמחד קרא ממעטין לתרווייהו מדכתיב ומן הצאן כמש"כ לעיל ס"ק י' לכן אקישונהו רבינו ועיין ב"ק מ' ב' ובתמורה שם ובתו"כ. (ועיין מל"מ מש"כ בשם התוס' דחולין. הוא בתוס' שם ק"מ א' ד"ה למעוטי וכו' וד"ה לציפרים וכו' ומה שהקשה ע"ז עיין מש"כ לעיל בהלכה א' ועיין תוס' חולין קט"ו א' ד"ה מדאסר וכו' יעו"ש היטיב) ומה שהקשיתי שם מנלן לאסור בעוף טריפה דיליף ממן הבקר ראיתי כי לק"מ דהא נרבע ונעבד ג"כ לא אימעיט רק בהמה ומ"מ ידעינן בעוף ג"כ אי לאו דהו"א ממשחתם וכו' דכל דאין המום פוסל אין דבר ערוה וע"ז פוסל וכדאיתא בחולין כ"ג א' והבן.