הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה י
ה"ז נתקדשה וכו'. בתמורה ה' ב' ועי' בכורות י"ד א' תוס' ד"ה כל הקדשים וכו'.
בערך הכהן וכו'. עיין במרן שכתב שתי תירוצים לתירוץ קמא ס"ל לרבינו דבע"מ מעיקרו בעי נמי העמדה והערכה ואם מתה בלא פדיה תקבר ופסק כלוי דס"ל כן בתמורה ל"ג א' ב' ובבכורות י"ד ב'. ובתירוץ שני כתב דרבינו ס"ל דבע"מ מעיקרו לא בעי העמדה והערכה וכשמתה מקודם תפדה ורק דמיירי כאן בעת שחי צריך הערכה ומביא ראיה מהלכה י"א יעו"ש ועי' בפ"ה מהל' ערכין וחרמין הי"ב שם כ"כ הראב"ד בהדיא יעו"ש וכן יש לדייק שם מרבינו שכתב שם בהי"א וז"ל המקדיש בהמה תמימה למזבח ונפל בה מום ונפסלה ה"ז נערכת ונפדית עכ"ל מבואר מזה דדווקא בנפל בה מום אח"כ אבל היה מום קבוע מעיקרו ל"צ העמדה והערכה ועוד כתב שם בהי"ב וז"ל כל המקדיש בהמה בחייה בין טהורה בין טמאה בין קדשי הבית בין קדשי מזבח שנפל בהן מום או תמימה הראויה ליקרב כמו שיתבאר ה"ז צריכה העמדה בבי"ד עכ"ל ומדייק מרן מדכתב בין קדשי מזבח שנפל בהן מום וכו' דאם היתה בע"מ מעיקרו א"צ העמדה והערכה יעו"ש ומש"כ דבדק הבית בין טמאה בין טהורה וכו' בדק הבית שאני כמש"כ רש"י בתמורה ל"ב ב' בד"ה וד"ה וכו' ותוס' שם ד"ה וד"ה וכו' ושם ל"ג א' ד"ה הב"ע וכו' (והנה לא יכולתי להבין מש"כ רבינו שם או תמימה הראויה ליקרב וכו' ומשמע שלא נפל מום כלל וכיון דעדיין תמימה היא א"כ לא מהני ליה פדיון ואולי ה"ק שהקריבה לבדה"ב ולכן צריכה העמדה והערכה ותמכר לצורך גופה והדמים יפלו לבדה"ב כדאיתא שם ה"ה וקמ"ל דצריכה העמדה והערכה וצ"ע). וראיתי להלח"מ שכתב להקשות על תירוץ שני דמרן דא"כ למה אסיק בקושיא על לוי דהא כתיב אותה לימא דלוי מיירי בשעה שעדיין היא חיה יעו"ש לא ידעתי מאי קשה ליה הא שם ע"ב איתא בהדיא (וכ"ה בבכורות י"ד ב') זו דברי ר"ש וכו' אבל חכמים אומרים אפילו בע"מ מעיקרו היה בכלל העמדה והערכה וכו' מאן חכמים תנא דבי לוי יעו"ש מבואר מזה דללוי אם מת יקבר ולא מועיל פדיון. שוב ראיתי כאן במל"מ שתמה עליו בזה יעו"ש היטיב.
בבהמת קדשים וכו'. ר"ל דלא תימא דלא מועיל לפדיון רק בבע"מ מעיקרו אבל לא בהיתה תמימה מעיקרא קמ"ל דלא ומועיל לה פדיון ומ"מ לא דמי בדין הפדיון דאם היה בע"מ מעיקרא לא בעי העמדה משא"כ בנעשה בע"מ אח"כ דבעי העמדה והערכה וכמבואר לעיל בד"ה בערך הכהן ועי' בלח"מ פ"ה דערכין הי"ב שמדייק מכאן דבע"מ מעיקרו לא בעי העמדה מדכתב בבהמת קדשים שנפל בה מום יעו"ש תמוה הוא הא כאן לא מיירי מדין הפדיה ולא אתי אלא להשמיענו דמועיל בהם פדיון. שוב ראיתי כאן במל"מ שתמה עליו.
לפדות קדשים וכו'. מש"כ מרן להביא ראיה מבכורות ט"ו יעו"ש אין שום ראיה משם ויפה כתב הלח"מ עיי"ש וכ"ה בס' המצות לרבינו עשין פ"ו יעו"ש היטיב ועי' ספרי פרשת ראה פיסקא ע"א יעו"ש.
בערכין. פ"ה הי"א.
בבע"מ שנפדו. מנחות ק"א א' בכורות ל"ז ב' תמורה ל"ב ב' ובתו"כ פרשת בחוקותי פ"ט פרשה ד' יעו"ש היטיב.