אור ברסלב

הפתעה - סיפור בעניין האבולוציה

פרק ז

פרק ו

... אתה מתחיל להאמין שיש "עם ישראל"?.. ושהיתה יציאת-מצרים?

אפל הביט בצעיר בחיבה. - אם אתה מתחיל להאמין, דע לך שאתה לא לבד, ושאתה נמצא בחברה טובה. - -

- - על רבי יהונתן אייבשיץ שמעת? - שאל אפל לאחר הפוגה קצרה - בוא ואספר לך משהו שתיווכח שאתה נמצא בחברה טובה.

איל התרווח בכורסא, בעודו אוחז בדפים: ספר - אמר בציפיה.

רבי יהונתן אייבשיץ שנודע כגאון גדול בחריפות שכלו חי לפני כ-250 שנה בעיר מץ שבגרמניה, וכיהן כרבה של הקהילה היהודית הענפה בעיר.

ההגמון המקומי שהתנכל ליהודים, כפי המצוי באותם ימים, הוציא צו-גירוש לכל יהודי העיר מץ, בו נדרשו כולם לעזוב מיד את העיר.

רבי יהונתן אייבשיץ, בנסיון נואש להציל את עדתו, פנה אל ביתו של ההגמון, בתקוה שהדבר יעלה בידו.

ההגמון שהכיר את יכולתו השכלית של רב הקהילה היהודית, נכנס עמו לויכוח, בו נימק את צדקת החלטתו המרושעת. תוך כדי שיחה, ציטט ההגמון תחילתו של משפט מתוך ספר נוכרי מסוים, ושאל את רבי יהונתן אם יוכל להשלים ולנקוב במספר המילים המופיעות באותו משפט שההגמון אמר רק את תחילתו, ולא סיים לאומרו.

רבי יהונתן אייבשיץ ענה לו מיד שמספר המלים באותו משפט הוא כמנין האותיות במשפט: "עם ישראל חי לעולמי עד" - ולא טעה. תשובתו הנועזת והפרובוקטיבית של רבי יהונתן עשתה את שלה: ההגמון לא נשאר חייב. הוא שאל את רב היהודים כמה תושבים יהודים מתגוררים בעיר מץ כולה. רבי יהונתן ענה לו: ארבעים וחמישה אלף, שבע מאות ושישים.

בעינים בורקות חייך ההגמון ואמר: כאדם שכותב קמיעות, כפי שאתה מפורסם, עליך לכתוב לי על גבי קמע שגודלו כגודל קלף של מזוזה רגילה, את המשפט שאמרת זה עתה: "עם ישראל חי לעולמי עד" כמנין התושבים היהודים בעיר מץ! כלומר: ארבעים וחמשה אלף, שבע מאות ושישים פעמים יופיע המשפט בקמע! לא פחות! - אם הצלחת - היהודים יישארו בעיר מץ. לא הצלחת - הגירוש יוצא לפועל, ומיד!

רבי יהונתן אייבשיץ שמע זאת ויצא מלפני ההגמון.

תוך פרק זמן קצר עד להפתיע שב רבי יהונתן אייבשיץ אל ביתו של ההגמון כשבידו הקמע הבלתי יאמן. הוא פרש את הקמע לפני ההגמון והצהיר בפניו: אם תתחיל לקרוא מן האות "ע" שבמרכז הקמע, ותקרא כלפי כל אחת מאותיות "ד" שבארבע פינותיו, תוכל למנות ארבעים וחמישה אלף, שבע מאות ושישים פעמים את המשפט: "עם ישראל חי לעולמי עד"!

ההגמון ההמום נטל את הקמע מידי הרב והביט בו בתדהמה.

התוצאה היתה שהיהודים נשארו במץ, ולהגמון לקח כשנה למנות את מספר הפעמים שהמשפט אכן מופיע בקמע!

יש לך תצלום של הקמע? - שאל איל בתקוה.

כן, ענה אפל, והראה לאיל המופתע תצלום של אותו קמע בלתי-אפשרי. - וגם יש לי הסבר מתמטי כיצד ניתן לאמת את החישוב. - הוסיף.

אני מבקש ממך רק שתודה שרבי יהונתן אייבשיץ היה רחוק מלהיות טיפש,

איל נאנח: זה פשוט לא יאמן! - אמר בשקט. - ... למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאני נמצא בחברה טובה? הרי אתה לא בא להשוות אותי אליו, אל רבי יהונתן אייבשיץ.

כל מה שאני מתכוון זה רק שהוא היה יהודי - אמר אפל - וגם אתה יהודי. ושתדע שזה לגמרי לא דבר פשוט - להיות יהודי.

איל הקשיב בשקט. רק עכשיו נזכר בכוס התה שבידו, ולגם ממנה.

בוא ואספר לך משהו על הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל שיסד את "בית היתומים דיסקין", אותו בנין שרואים תמיד בכניסה לירושלים על הגבעה מצד ימין ... וגם הוא היה יהודי...

איל הקשיב בדריכות.

מדובר על לפני כמאה שנה - פתח אפל - יום אחד יצא המהרי"ל דיסקין לשאוף מעט אויר צח בלווית קבוצת תלמידים צעירים. כשעברו ליד עץ עבות, העיף בו הגאון מבט קצר, ואמר לתלמידיו: "על העץ הזה יש כך וכך עלים", ונקב בסכום אדיר ומוגדר, נניח שנקב בסכום תשעים וחמישה אלף, שמונה מאות עשרים וארבעה עלים, ומיד המשיך בדרכו.

תלמידיו נדהמו מיכולתו הבלתי נתפסת. אחדים מהם מיהרו אל הגאון רבי שמואל סלנט, ספרו לו את המעשה ושאלו: "כיצד נוכל לספור ולדעת בודאות את מספר העלים שעל העץ, ובכך לאמת את דברי הגאון המהרי"ל דיסקין, וזאת מבלי לקטוף את כל העלים מן העץ?"

מיד הציע להם הגאון רבי שמואל סלנט רעיון מבריק: "קטפו מלוא חופנים עלים מן העץ, ספרו אותם; וכשישוב הרב מדרכו ויעבור שנית ליד העץ, תשאלו אותו כמה עלים יש עכשיו על העץ". וכך עשו: קטפו מלוא חופנים עלים ומנו אותם. נאמר שקטפו עשרים וארבעה עלים.

כשחזר הגאון ועבר ליד העץ, השיב לשאלת התלמידים, לאחר שהעיף בו שוב מבט קצר, שעל העץ יש אותו מספר שנקב בו בהליכתו, פחות 24, (כלומר, לפי המספרים שנקטנו בדוגמא: 95,824 פחות 24 שוה 95,800)! תשעים וחמישה אלף ושמונה מאות עלים!

וואו! - קרא איל בתדהמה - ... ואיך הוא ידע כמה עלים יש בצד המוסתר של העץ?! - הוסיף בגבות מורמות, ידו האחת על מצחו הקמוט, והשניה על לחיו.

ואיך הוא ידע כמה עלים יש בצד הגלוי של העץ, את זה אתה כן מבין? - שאל אפל

... על הגאון מוילנא ודאי שמעת - אמר לאחר הפסקה קצרה, הוא חי לפני כמאתים שנה. בגיל שלוש כבר ידע את כל חמשת חומשי התורה ויכול היה לספור בעל-פה את כל המלים והאותיות שבתורה. כינויו המוכר הוא הגר"א - הגאון רבי אליהו.

לימים, התכנסה בקידאן, עיירת מגוריו, ועידת אסטרונומים שהתחבטה קשות סביב בעיה הקשורה במסלולי הכוכבים ברקיע. לפניהם ניצב דגם בנוי שנועד להמחיש את מהלך הכוכבים, אולם שוב ושוב נתקלו בחישוביהם במבוי סתום, ולא הצליחו להתגבר על הבעיה. כשנודע הדבר לרבי אליהו, הגאון מוילנא, בא להציץ ולראות במה מתחבטים המדענים כה קשה ללא מציאת דרך-מוצא. משהתבונן זמן-מה בדגם המורכב, קרא לאחד האסטרונומים והצביע לעבר נקודה מסוימת בדגם, והסביר ששם, באותה נקודה נפלה טעות, שהיא מקור ה"פלונטר" של האסטרונומים.

המדען קרא לחברו, ויחדיו ניסו לעקוב אחר הסברו של הגאון. עד מהרה נקהלו כל המדענים, מקשיבים בריתוק, וכשירדו לסוף דעתו, הבינו את מה שלא הצליחו להבין קודם, ללא הסברו. אגב, הגר"א היה אז בן שמונה.

... וכל מה שאני רוצה להגיד לך - אמר אפל בהטעמה - הוא שאתה נמצא בחברה טובה ושהיהודים האלה שסיפרתי לך עליהם היו בעלי אמונה יהודית עמוקה ביותר, על כל המשתמע מכך והגיעו למה שהגיעו רק בזכות לימוד התורה! אז מה תגיד, שאתה יותר חכם מהם?! הרי רק טיפש מסוגל לחשוב כך... ולא סיפרתי לך שום דבר על הגר"א בבגרותו... ויש מה לספר...

איל ננער ממקומו באחת, עמד והציץ לרגע בשנים, ואז ללא אומר ודברים, פתח את הדלת ויצא. ידידיו המופתעים ראו אותו הולך בצעדים מהירים ונחושים, ואחר-כך עובר לריצה. הוא רץ שוב לאורך השדרה עד שנעלם. עכשיו אפל אפילו לא קרא אחריו, רק הרכין את ראשו בעצב, והביט בחברו, מהורהר: אולי פגעתי בו. - אמר.

תוכן העניינים

הפתעה - סיפור בעניין האבולוציה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה