אור ברסלב

הפלאה שבערכין· רבי חיים רבינוביץ

דף ל:

דף ל.

גמרא אם גאל יגאל כו' אר"ש מה טעם לפי שמצינו כו'. נראה דכוונת ר"ש לתת טעם הוא מפני דס"ל הכא גאל יגאל לרבית. אף דס"ל בכ"מ דדברה תורה כלשון בני אדם עי' כתובות דף ס"ז. והתוס' העלו שם דר"ש ס"ל דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם. ושאני התם דמוכח קרא היפך ע"ש. ועי' מל"מ פ"ו מה' דיעות. וא"כ הכא דגלי קרא בשד"א דאינו גואל לחצאין א"כ הוי לי' למילף מקדיש שדהו משדה אחוזה. שלא יהא כח הדיוט חמור מהקדש. והא דכתיב אם גאל יגאל נימא דברה תורה כלשון בני אדם. לזה אמר ר"ש מה טעם. דלשיטתו דדריש בכ"מ טעמיה דקרא מוכח הכא דלא אמרינן בזה דברה תורה כלשון בני אדם. ונכון:

תוס' ד"ה כמה קשה אבקה כו' דילמא ע"י חרישה וזריעה דוקא הם באים עכ"ל במקנה בקידושין שם הקשה הא בחרישה וזריעה מפורש ענשו בתורה שיש בהן מלקות שהוא עונש הגוף דחמיר דזה בגופו וזה בממונו. וא"כ ליכא לאוקמי קרא בחרישה וזריעה. ובמחכת"ר אישתמיטתי' דהא אנן קיימ"ל דעל חרישה אינו לוקה עי' רמב"ם ריש ה' שמיטה. וגם על נטיעה אינו לוקה אע"ג דהוא זורע ע"ש ברמב"ם. וא"כ איכא לאוקמי' קרא בחרישה וגם בזריעה באופן דליכא מלקות דמ"מ זה עיקר איסור שביעית וזה ברור. ודוחק לומר דריב"ח יסבור כר"א בריש מ"ק דלוקין על החרישה דלא כהילכתא וביותר בסוכה דף מ' ע"ב מבואר דר"י ס"ל כריב"ח והרי ר"י בעצמו ס"ל דאין לוקין על החרישה כמבואר בירושלמי ועי' כ"מ שם ובשעה"מ שם:

תוכן העניינים

הפלאה שבערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה