אור ברסלב

הפלאה שבערכין· רבי חיים רבינוביץ

דף טז.

דף טו:

גמ' תני ר"ד כו' לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו כו' פירש"י יותר מדאי. וכן הוא להדיא ברי"ף פ"ב דשבת ע"ש. והרמב"ם בפ"ז מה' דעות נקט אל יספר בפני שונאיו. וע"ש בהגהות מימוני דבפני אוהביו מותר דהרי ריב"ז מונה שבחן ע"ש. ועי' פי' המשנה להרמב"ם פ"ד דאבות ע"ש. אכן מסוגיא דב"ב דף קס"ד ע"ב לא משמע הכין דהרי שם לא סיפר בשבחו של יהודה חייטא יותר מדאי. וגם אין סברא שרבי הי' שונאו של יהודה חייטא. וע"ש במהרש"א בח"א מה שפי' בזה והוא נכון מאד. ועפ"ז א"ש הא דהביא הכא הך דר"ד. היינו משום דלעיל אמר ר"ד מברך רעהו כו' וע"ז הביא הא דתני ר"ד לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו היינו כלומר שמתוך טובתו יצמח רעתו שמברך רעהו בקול גדול ומתכוין לטובתו להללו קבל עם וע"י זה שמעין אינשי ואזלין ואנסין לי':

הנה במה שהקשתי על הרמב"ם שפי' בפני שונאיו מב"ב דף קס"ד דאין סברא שרבי הי' שונאו של ר"י חייטא. מצאתי כעת שכבר עמד בזה בסדר הדורות בסדר התנאים אות י"ד ע"ש שהניח בצ"ע, שוב ראיתי במג"א סי' קנ"ו שהקשה מהך דב"ב על פרש"י דפי' יותר מדאי דהרי לא סיפר בשבח יהודה חייטא יותר מדאי (ובזה כבר קדמו המהרש"א) ומשמע שם מדברי המג"א דלפי' הרמב"ם ניחא ועי' מחצית השקל שביאר כוונתו דלטעם הרמב"ם איכא למימר שהי' שם שונאים של יהודא חייטא ע"ש ונכון הוא. אח"ז מצאתי שכן כתב להדיא הרמב"ם ביותר ביאור בפי' המשנה סוף פ"א דאבות וזה לשונו שם וכבר שיבח החכם כתיבת הסופר במעמד גדול וגינה כו' וא"ל כלך מלה"ר כלומר שאתה מסבב גנותו בשבחך אותו בתוך ההמון שמהם מי שיאהבוהו ומהם שישנאוהו ע"ש והמחצית השקל כיון האמת]:

גמ' איני והאמר ר"ע ב"ש כו' מעיל מכפר על לשון הרע כו'. קשיא לי דילמא הא דאמר ר"י דעל לשה"ר נגעין באין היינו שעון לה"ר גורם להיות נגעין באין עליו. ואין ה"נ בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' המעיל מכפר ובאמת בזמן הזה שאין בהמ"ק קיים נגעין באין עליו. ומצאתי בספר אגודת אזוב דרוש השני שעמד בזה ע"ש שהאריך בהך סוגיא מאד. ועי' עוד בדרוש הראשון שם מה ששייך לסוגיין ע"ש:

גמ' יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. יש להבין מנלן דמכפר דוקא על לשה"ר אימא דיכפר על כל עבירות שבחשאי. נראה משום דלעיל אמרו יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול וקטורת נמי דבר שבקול הוא כמו ששנינו כשהוא שוחק אומר הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. והוי נמי דבר שבחשאי משו"ה מכפר על לשה"ר שהוא דבר שבקול ובחשאי. שוב מצאתי בא"א שם שכתב כן ע"ש:

רש"י ד"ה למה נסמכה כו' בפ' ואתה תצוה נסמכה ענין המלואים לבגדי כהונה בגליון הש"ס להגרע"א הראה לעי' בפירש"י בזבחים פ"ח ע"ב ד"ה למה נסמכה. והיינו דשם פירש"י הסמיכות מפ' צו זאת תורת העולה זאת תורת החטאת והאשם וזבח השלמים. והדר קח את אהרן ואת הבגדים. נראה לענ"ד דהמהרש"א שם כתב וק"ק דבהיפך הל"ל למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות. ופירושו בפרק יש בערכין ניחא טפי שפי' שם למה נסמכה בפרשת תצוה נסמך ענין המלואים לבגדי כהונה עכ"ל המהרש"א, ובמחילה מכתר"ה העלים עין דהכא בשמעתין הגירסא בהיפך למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות וא"כ גם שם פי' רש"י בהיפך ממשמעות הסוגיא מזה נראה בעליל דלרש"י הי' גירסא אחרת בגמ' בהיפך מגירסא דילן דבזבחים גרסינן כפי הגירסא בשמעתין למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות דמשמע מזה דפ' קרבנות כתיבי קודם בגדי כהונה ולהכי פירש"י שם הסמיכות מפ' צו דשם קרבנות כתוב תחילה ואח"כ בגדי כהונה. וזה שדקדק רש"י שם בצו את אהרן זאת תורת העולה כו' והדר קח את אהרן ואת הבגדים והיינו כמ"ש. ובשמעתין גרסינן כפי הגירסא בזבחים למה נסמכה פ' קרבנות לפ' בגדי כהונה דמשמע מזה דבגדי כהונה כתובין תחלה ואח"כ קרבנות להכי פי' רש"י הסמיכות מפ' תצוה דשם כתיב בגדי כהונה תחילה. ואח"כ ענין המלואים. וזה נכון וברור לענ"ד ועי' ירושלמי יומא סוף פ"ז ע"ש היטב:

ומה שהקשה המהרש"א שם בזבחים על פירש"י דשמעתין. דמאי קושיא למה נסמכה. דהא ודאי שפיר נסמכה דבתחילת עבודת אהרן במלואים הוצרך מקודם ללבוש בגדים של כהונה ע"ש. ולק"מ דודאי הא דהקדים במלואים הלבשת בגדי כהונה לאהרן מזה לא קשה כלל. אבל ממאי דנסמכה ענין המלואים לעשיית בגדי כהונה מזה קשיא לי' למה נסמכה ודו"ק:

דש"י ד"ה אהנו מעשיו כו' אבל להר"ע לא אשכחן דמיענשי בי' אחריני עכ"ל הקשה באגודת אזוב שם דבשבת דף ל"ג אמרינן אסכרה בא לעולם כו' על לשון הרע אלמא דגם אחריני מיענשי. ולק"מ דאמרינן בב"ב דף קס"ה ע"א הכל בלשון הרע. בלשון הרע ס"ד אלא אבק לשון הרע ע"ש וע"ז העון אסכרה בא לעולם ופשוט:

ודע דהמהרש"א בח"א בזבחים דף פ"ח ע"ב כתב ליישב קושית רש"י ותוס' אמאי לא מותיב מש"ד וג"ע. דודאי הא דקאמר דבגדי כהונה מכפרין על ש"ד וג"ע ועבודה זרה היינו אשוגג דוקא אבל אמזיד ודאי דאין מכפרין אלא הנגעים באין עליו בש"ד וג"ע במזיד כדמייתי בש"ד דיואב שהי' מזיד. אבל מלה"ר דלא שייך אלא במזיד פריך שפיר ע"ש ודבריו נכונים ומסתברים. חבל במחכת"ר סותר א"ע למ"ש בברכות דף ה' ע"ב על הא דאמרינן שם כל מי שיש בו אחד מארבע מראות הנגעים אינן אלא מזבח כפרה וכתב שם המהרש"א בח"א הא דנקט מזבח כפרה ולא נקט אינו אלא כפרה להורות דאינו מכפר רק על שוגג כמזבח ע"ש הרי דגם נגעים לא מכפרי רק אשוגג. ובדברי המהרש"א בזבחים מוכרחים מקרא דש"ד דיואב כמ"ש המהרש"א וכן מלה"ר דלא שייך אלא במזיד ואין לומר דס"ל להמהרש"א דהא דנגעין באין עליו במזיד לאו לכפרה המה באין ורק אשוגג מכפרין דז"א דאטו על מגן שלחם הקב"ה על העובר במזיד וכמ"ש הצל"ח והב"א שם בברכות. וע"ש בב"א במה שהשיג על הרש"א ולא העיר במ"ש: והנה ממאי דפרכינן מעגלה ערופה משמע דבגדי כהונה מכפרין גם אמזיד ע"ש במהרש"א בזבחים. והנראה כיון דהא דבגדי כהונה מכפרין ילפינהו מדסמכינהו לקרבנות וא"כ דון מינה דמה קרבנות אין מכפרין על ג"ע וע"ז רק אשוגג ה"ה דב"כ אין מכפרין רק אשוגג. רק בש"ד דמצינו כפרה גם אמזיד בעגלה ערופה דהוי דומה לקרבן כמ"ש המהרש"א שם בזבחים וכן בלה"ר דקטורת שהוא בא למקדש כקרבן מכפר גם אמזיד. משו"ה מכפרין גם ב"כ גם אמזיד דידהו ודלא כמ"ש הרש"א בזבחים שם. אבל בג"ע וע"ז דלא מצינו להם בקרבנות ולא הדומה להן כפרה במזיד גם ב"כ לא מכפרי רק אשוגג:

תתורץ קושית האגודת אזוב בדרוש השני ועפ"ז על דברי התוס' זבחים שם בד"ה מכפרין דמבואר מדבריהם דבעריות וע"ז ב"כ מכפרין על החוטא בעצמו. דדוקא גבי ש"ד הוא דגלי קרא דאינו מכפר על ההורג בעצמו כדכתיב ולארץ לא יכופר ע"ש היטב. והוא תמוה דא"כ אכתי תיקשה ממכנסים דמכפרים על ג"ע ור"י אמר דנגעין באין עליו כקושית רש"י ותי' רש"י אינו עולה לפי' התוס' ע"ש שהאריך בישוב דברי התוס' באריכות. ולמ"ש א"ש דמג"ע לק"מ וכמש"כ המהרש"א ורק מש"ד קשה דמכפר גם על מזיד וכמ"ש וע"ז תירצו התוס' שפיר ודו"ק ועי' בשאילת שלום להגאון רי"ף אות צ"ד מ"ש בזה ולא עיינתי בדבריו כעת:

תוס' ד"ה הא כו' ולא נהירא שהרי במס' שבועות אומר דעל כל עבירות אחרים נענשים אם יש בידן למחות עכ"ל עי' זבחים פ"ח ע"ב תוס' ד"ה מכפרים שכתב דמלשון הרע מסתמא אין צבור נענשין על לה"ר של זה. כיון דשמא לא יבא לידי תקלה ע"ש היטב:

תוכן העניינים

הפלאה שבערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה