הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קז · ב
(או שאר יורשים וכו') והרא"ש חולק ע"ז ולכאורה קשה על הרא"ש ז"ל דאם כן מאי מקשה הש"ס בב"ב דף קל"ב מברייתא דתקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה דילמא מיירי התם בשאר יורשים וצ"ל דס"ל אשה אצל אביו דינו כחו אשה אצל אחר דהא אב קרוב טפי וקודם ליוצאי יריכו ואם כן יש לומר דקושית הש"ס מהא דר' יהודא הנחתום דאמר מעשה בבת אחותו כלה וכו' והוי אשה אבל אב ואפ"ה לא אמרי' דעשאו אפטרופיא (ובזה א"ש דהיינו דמסיק המקשה סויא דבריית' ואמר ר"י הנחתום דהיא מיותר ולשיטת הרא"ש הקושיא מזה דוקא מיהו יש לומר בזה כפשטי' דהוי מצי לאוקמא כגון שאשתו עצמה היא היורש' אותו לבד ומיירי במתנת ברי כסברת המקשה וע"כ למתנה נתכוין כיון דהוא בעצמה היא היורשת ולכך מסיק הך דר' יהודא) מיהו זה דוחק דמשמע מדקאמר לבר מאשה אצל אחין דדוקא אלו קאמר וכן הסברא דלא ניחא ליה שאביו שהוא חייב בכבודו יכבד את אשתו. ויותר נראה לענ"ד דיש להבין בעיקר פלוגתייהו דרבינא ורב עויר' דרבינא אמר בכולהו לא קני ור' עוירא אמר בכולהו קני דלכאורה האי לישנא בכולהו קני לא שייך כיון דלא קאי אלא על בת אבל הבנים והרשב"ם נדחק לפרש דקאי על אשתו ארוסה ואשתו גרושה וקשה דהא זה לא מבעי' ליה כלל. ותו דהא דקאמר על ברייתא דתקרע כתובתה ר' עוירא מוקי לה בכולהו ורבינא מוקי לה בארוסה ולפי פי' הרשב"ם צ"ל דהוא לישנא יתירתא ונקט הכי כלישנא דלעיל ויש לפרש לולי דבריו ז"ל דהא דקאמר רבינא בכולהו לא קני היינו משום דבכלל האיבעי' דאשה אבל אחי' ואשה אבל הבן ה"ה שאר יורשים אלא דנקט הקרובים יותר וה"ה לאינך יורשים הרחוקים ועל זה קאמר רבינא בכולהו לא קני ר"ל בכל מיני יורשים לא קני ור' עוירא אמר בכולהו קני היינו בכל היורשים לבד מאשה אצל אחי' ואבל בני הבעל ואם כן א"ש הא דקאמר ר' עוירא מוקי לה בכולהו ר"ל בכל שאר יורשים ולפ"ז מוכח מעובדא דר"י הנחתום דאב הוא בכלל שאר יורשים וכיון דקי"ל כרבינא דכולהו לא קני ממילא דאפילו בשאר יורשים עשאה אפטרופיא: