הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קג · י
(סעיף ח' של רביעי לבד מכרה בטל וכו') כתב הטו' דלדעת הרי"ף צ"ל שמכרן בשטר אחד וצ"ע דהא אכתי כיון שבטל אצל רביעי א"כ גם אבל הראשונים ה"ל כזבין לי כורא וזבן ליתכא דפסק הרי"ף דמעביר על דבריו הוי צ"ל דס"ל דכיון דרשות ביד היתומים לקיים מקח הרביעי והוא יחזור הדינר בקרקע לכך המקח קיים אבל אכתי ה"ל לפרש דמיירי שהלוקח מתרצה בכך אבל אם הלוקח אינו מתרצה מכר כולם בטל ומשמעות הטור אינו כן וצ"ע שוב ראיתי בדריש' שתירץ כנ"ל ועיין בחידושינו דנראה עיקר בדעת הרי"ף דדוקא במכר לשנים קנו אבל בלא מכר אלא ליתכ' ושייר בזה אסיקנא דמעביר על דבריו הוי ולפ"ז דבמתני' אף דהרביעי מכרו בטל לא הוי כמעביר משום דס"ל שהיתומים יכולים לכוף האשה שתקבל מנה הרביעי' מן הקרקע שמכרה לרביעי אע"ג דהמקח בטל דמי למ"ש ברישא דמתני' במכרה שוה מאתים במנה דאע"ג דהמקח בטל כמ"ש התו' בשם הירושלמי אפ"ה כבר קנאתו ויכולים היתומים לומר שכבר נתקבלה כתובתה א"כ נראה דה"ה הכא אע"ג דהמקח בטל לגבי רביעי אבל אם היתומים רוצים יכולים לכוף את האלמנה שהחזיק' הקרקע של הרביעי במנה כפי שוויה וא"כ לא שייך לומר דהוי כמעביר דמה לי שמכרה לאחר או שתחזיק לעצמה ולפ"ז י"ל דהא דאמר בש"ס ה"נ בקטינא אע"ג דלענין האיבעיא בזבין ליתכא איכא לתרוצי כנ"ל דקנאתו אבל כיון דהאי שינויא דירושלמי אינו אלא לר' יוחנן אבל לר"ל שם משמע דל"ל הך סברא לכך משני אליבא דכ"ע והיינו דקאמר דאיכא לשנויי בדקטיני כדמשני רב שישא למ"ד לאחד ולא לשנים אבל לשיטת הטו' דמוקי לה בשטר א' קשה לכאורה דאפי' אם נימא דיכולים היורשים לומר שתחזיק עצמה מנה הרביעית ע"כ יצטרכו ליתן לה שטר ראי' כשתחזיר להם כתובתה ואפשר כיון דאיהי הוא דאפסדה לאפושי שטרא צריכה להחזיק הקרקע בלא שטר מהיתומים וצ"ע:
ועיין לעול סוף סי' צ"ה שכתבנו דמשמע הכא בנתייקרו הנכסי' אשה גובה כתובת' מהם וכמ"ש הש"ך בח"מ סי' קט"ו ס"ד ולא חשוב שבח היתומים דהא משמע דהיא גבתה כתובתה מזה אף כשאין נכסים אחרים אע"ג דאינו שוה אלא ק' וה"ל כמו נתייקרו אך לדברי הרשב"ם שנתבאר לעיל בסי' ל"ג דשבח שהשביח האשה עצמה שפיר גובה מהם י"ל דהכא ה"ל כהשביאה בעצמה ועמ"ש בסי' ק' מזה: