הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קג · ה
(סעיף ג' גרושה לא תמכור אלא בפני ב"ד וכו') כתב הב"ש ס"ק ז' וא"ל למה לי טעמים הללו ת"ל דהא הנכסים אלו הוי כמשכון ובח"מ סי' ע"ג מבואר דמכירת משכון מוכרים ע"פ ב"ד הדיוטות וע"ש בש"ך שחולק ע"ז. ואפילו לפמ"ש שם דיכול למכור ע"פ ב"ד הדיוטות אין כאן מקום קושי' דהא דהוי למשכון היינו משום דאמרינן נכסי בחזקת אלמנה קיימי עיין לעיל סי' צ"ג ס"ק כ"ה בב"ש והא דנכסי בחזקת אלמנה קיימי הוא משום דמוכרח שלא בב"ד כמ"ש תוס' בדף צ"ו ע"ב וא"כ הדר צריכי' לטעמים הללו מיהו בעיקר הדבר דס"ל דנכסי בחזקת אלמנה קיימי לענין כתובה אינו נראה לדינא דנהי דהתוס' כתבו שם בחד תירוצא בר"פ אלמנה ניזונות בד"ה בחזקת אלמנה וכו' דגם לענין כתובה נכסי בחזקת אלמנה קיימי לא קי"ל הכי כמבואר לעיל סי' ק' ועוד יש להוכיח דאי ס"ד דהוי כמשכון לענין הכתובה א"כ הא דאמרינן בשבועות דף מ"ח גבי אין אדם מוריש שבועה לבניו ומקשה שם ממתני' דשני' ויורשיה קודמין וממתני' דיורשיה מזכירין כתובת' ומאי קושי' הא קי"ל בח"מ סי' ע"ב סעיף י"ז דבמשכון בידה לא אמרינן אא"מ שבועה לבניו א"כ דילמא כתובה שאני דהוי כמשכון ודוחק לומר דגבי יורשים לא הוי כמשכון דהא קי"ל דהיא ויורשיה מוכרים שלא בב"ד וצ"ל בדוחק דהקושיא לעולא דאחר הטעם משום חינא ודוקא יורשים נקיבות והכא סתמא קאמר א"כ לרוב הפוסקים דפסקו הכא דכל היורשים מוכרים שלא בב"ד והרי לא מצינו חולק לענין אא"מ שבועה לבניו גבי כתובה א"א לומר כן אך העיקר בזה דלענין כתובה לא הוי נכסי בחזקת יתמי כמ"ש התוס' בתירוץ שני ועמ"ש לעיל סי' צ"ג סעיף י"ט דלהכי להרמב"ם אף דצריך שבועה למזונות מ"מ בחשודה כההיא דגיטין דף ל"ה יש לה מזונות משום דלמזוני נכסי בחזקת אלמנה קיימי ובאמת ה"ל כמשכון: