הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קב · ח
(סעיף המוקדם נותני' לו המעות) הנה הטור מדייק כן מלשון הרי"ף והרא"ש דכתבן בהאי דינא דאמימר באי' לי' זוזי ואית לי' ארעא פי' וליכא דקדים ועמ"ש האחרוני' לחלק ע"ז דהא קי"ל דאין קדימה במטלטלים ולע"ד נרא' הא דפי' הרי"ף והרא"ש כן משום דקשיא להו במלתא דאמימר דהוא מלתא דפשיט' סובא כיון דקי"ל דאין כתוב' ניגבת ממטלטלי' ובפ"ח דינו במעו' לכך פירשו דמיירי שהלוה רוצה לסלק להב"ח בקרקע כדי שלא תוכל הכתובה להוציא ממנו המטלטלין ואפשר שהי' הבע"ח רובה בכך ליקח קרקע וא"כ עכ"פ הי' יכול ליקח חצי בקרקע שהרי נשתעבד הקרקע לשניהם ואפשר עוד לומר כמ"ש בחידושי' דה"א דאפי' אין הבע"ח רוצ' בקרקע ת"מ הא כתבו התוס' בכתובות דף צ"ב גבי אי פקח הוא מגבי להו קרקע דבמקום פסידא יכול להגבות קרקע אפי' יש לו מעות וה"נ כיון שע"י זה יפטור מלשלם לכתובת אשה ה"א דיכול לסלק בקרקע קמ"ל אמימר דאדרבא כיון דזמן שניהם ביום א' והבע"ח דינו במעות אינו יכול להפסיד לאשה אפי' ברצון הבע"ח ליקח קרקע אלא יהבינן לי' האי כדיני' והאי כדיני' וזה כסברת הרמ"ה דאין הב"ח יכול ליקח הקרקע אפי' אם רוצה בזה היינו דוקא כששניהם ביום א' דאם האשה קודמת הוא מילתא דפשיטא דהרי אפי' אם גבה הב"ח יכול להוציא ממנו ואם הב"ח קודם י"ל דבאמת אם הוא רוצה ליקח קרקע ושטרו מוקדם לשיעבוד האשה א"י למחות בידו להפסיד זכותו שמשועבד לו מוקדם אבל במעות כ"ע מודו דלא שייך בהם דין קדימה וצ"ע לדינא: