הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צב · ה
(סעיף ב' אם התנה וכו') במרדכי והג"א מביא תשו' הר"ם בר ברוך בדין אשה שסלקה כחה מנכסי בעלה קודם שקנאה. ומבואר לעיל סי' ב' סעיף י"ז וכתב שם דאד' מסתלק בטוב מדשלב"ל כדאמר הכא דמתנה עלי' שלא יירשנה ומהני בין לנכסי' שהיו כבר בעול' בין לפירות דעדיין לא אתו עכ"ל. ובב"ש ס"ק יו"ד הקשה עליו דלמאי דס"ל דפירות הוי כנכסי' שנפלו אח"כ א"כ איך הקשו בש"ס שם ואימא מכל מילי סליק נפשי' איך ס"ד דסילוק סתם מהני לפירות דהא בנכסי' שנפלו אח"כ לכ"ע צריך לפרש בהדיא כמ"ש בהג"ה. ולענ"ד אין הפי' כן בדברי מהר"ם בר ברוך דודאי יש לבעל קנין פירות בגוף השדה כדאי' בס"פ השולח ובכמה דוכתי ולמה לא יוכל למכור או לסלק עצמו אלא עיקר הוכחתו מדמשני רב כהנא מתני' דמהני סילוק שיהיה מכרה ונתנה קיים ולענין ירושה משמע דכשמסלק מנכסי' מפירות ומירושה ומתה אינו יורש לא את הגוף ולא את הפירות ואמאי נימא דכשהפירות באים לעולם הוי כנכסי' שנפלו אח"כ ולא יועיל בהם תנאי הירושה על הפירות וה"ה דה"מ להוכיח ממכירת הפירות דמכרה ונתנה קיים וכמו שיבואר לקמן. אלא דזה אינו מפורש כ"כ. אבל בירושה משמע מלשון סיפא דמתני' אינו אוכל פירות בחיי' ואם מתה אינו יורשה ועיין בסמוך: