הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פט · ה
(שם ולא הודו לו) כתב הב"ש דמדברי התוס' משמע כהראב"ד כבר כתבתי בחידושי' דנלענ"ד אפכא משמע מדברי התוס' דהא במטלטלי שלא הי' יכולה לגבות מסתמא לא נשבעה ואפ"ה משמע דבקרקעו' הי' יורשי הבעל חייבים בקבורתה וטעמא כתבתי שם משום דלא אלימא א"א מוריש שבועה לבניו לאפוקי חיוב הקבורה עכ"פ ונראה דאם מתה ואח"כ מת הוא ג"כ אחרי' כיון דכבר מתה בחיי' ונתחייב בקבורתה מחויבים יורשים לקברה אפילו אין לה נצ"ב כלל ואפילו לדעת הפוסקים דשיעבודא לאו דאורייתא ח"מ הכא כיון דחיוב קבורה מן התורה ה"ל מלוה הכתובה בתורה דקי"ל כמלוה בשטר דמי כמ"ש התוס' בקדושין דף י"ג ע"ב ועוד נראה דאפילו קבורה לפי כבודו דהוא מדרבנן ע"כ דחייבים היורשים כיון דנתחייב כבר דהא פרקונה מדרבנן הוא ואפ"ה משמע דדוקא משום דלא קרינן בי' ואותבינך לאנתי פטורי' היורשים לפדותה כדאיתא בדף נ"ג ואף דרב ס"ל שעבודא לאו דאורייתא בקדושין שם ע"כ צ"ל כיון דתקנ' חז"ל הוא ה"ל כמלוה בשטר והנה משמע מדברי הראב"ד דס"ל דאפילו אין היורשים יורשים כלום שאין לה נ"מ אפ"ה חייבי' בקבורתה דאמרי' לא פלוג וכ"כ הב"ש לשיטתו ולענ"ד הדבר מוכרח לשיטתו דהא לכאורה מוכח להדיא כדברי הרמב"ם מהא דקאמר בדף פ' ע"ב שומרת יבם שמתה מי קוברה וכו' ומסתמא לא מיירי שנשבעה על כתובתה דהא לא מציא גביא ואם כן אין היבם יורש כלום לדעת הראב"ד וע"כ צריך לומר משום דעכ"פ ראוי לירש אם לא תפסה צררי כמבואר באורך בחידושי שם אלא דכתבתי שם די"ל דיבמה כיון דאכתי לא מצי לגבות לא חיישינן להתפסת צררי בשעת מיחה ע"ש: