אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן פח · א

סימן פח

(סעיף ג' וה"ה לולדות) ודעת הרמ"ה דאפילו בעוד' תחתיו אינו רשאי למוכרן וכתב הב"ח תימא דהא תנן בר"פ הכותב לעולם הוא אוכל פירי פירות ומאי אכילה שייך אם אינו רשאי למוכרן ויש ליישב בדוחק לפי שצריכה לשלם לו דמי ולדות קרי לי' אכילה והב"ש הבין דהוא מקשה מכל פירות וכתב ולא דק כי בפירות לא קאמר הרמ"ה אלא בולדות ובאמת אין זה כוונת הב"ח אלא דקשיא לי' טובא דמאי פליגי חנניא ורבנן בולד שפחות נ"מ אם הוא של בעל או שלה ומאי נ"מ בעודה תחתיו אם הוא שלו או שלה כיון שא"י למכור ולד השפחה א"כ לענין הפירות מולד השפחה אפי' הוא שלה הרי הוא אוכל פירות כדקאמר בר"פ הכותב שאם סילק עצמו מפירות אפ"ה אוכל פ"פ א"כ ה"נ אע"פ שהולד שלה הוא אוכל הפירות וזה דקאמר מאי אכילה שייך בהו ר"ל דהפירות מן הולד אין וה בכלל אכילת פירות אלא בכלל פ"פ בין הוא שלה או שלו וע"כ צ"ל דמאי דקאמר חנניא דהולד שלו היינו שנהנה מגוף הולד וע"ז מקשה דמאי אכילה שייך בהו בגוף הולד אם אינו יכול למוכרו וע"ז כתב די"ל בדוחק דלא נ"מ במה שהוא שלו אלא אם גירשה דצריכה לשלם לו המעות וס"ל לדוחק לאוקמי פלוגתייהו דוקא בגירש' מדקאמר ומודה חנני' שאם נתגרשה משמע דפלוגתייהו בעודה תחתיו ובזה א"ש לשון הש"ס אע"ג דקאמר שמואל הלכה כחנניא מודה חנניא וכו' ר"ל אע"ג דלא משכחת שיהי' הפרש בין שלו לשלה אלא לענין שיכול למכור ש"מ דלא חיישינן לשבח בית אבי' בעודה תחתיו מ"מ מודה בנתגרשה שנותנת דמי' ונוטלת משום שבח בית אבי' ויש לפרש יותר דעל חנני' ורבנן דפליגי המ"ל דחנני' ס"ל אע"ג דא"י למכור משום שבח ב"א מ"מ אם מכרו מכור כדאי' בהא פלוגתא דתנאי בר"פ אלמנה לכ"ג אבל כיון דאמר שמואל הלכה כחנניא מאי נ"מ הא אנן קי"ל כרשב"ג דאם מכרו אינו מכור ע"כ ב"ל דיכול הבעל למכור ואפ"ה מודה בנתגרשה דיש בו משום שבח ב"א וי"ל עוד דלרבנן דחנניא דולד שפחת נ"מ לאשה ה"ל כאילו גדלו האילנות של שדה נ"מ א"כ יש לומר דס"ל דהולד ה"ל כאילו נשבחה הקרן שהי' לה וממילא דה"ל כנ"מ שנפלו עד שלא ניסת וס"ל דמכרה ונתנה קיים כר"ג בר"פ האשה שנפלו א"כ נ"מ טובא אם היא מכרה ונתנ' דלחנני' הם של הבעל ומכרה בטל אבל כיון דאמר רב ושמואל שם דהלכה כרבותינו דלעולם מכרה בטל א"כ אין נ"מ אלא לענין שיכול הבעל למוכרם ולא חיישינן לשבח ב"א אפ"ה מודה בנתגרשה כנ"ל ויש להסתפק לדעת הרא"ש דקי"ל כוותי' בהכניסה לו שני כלים באלף והוקרו על אלפים אם יכול הבעל למכור א' כיון דצריכה ליתן דמי' י"ל דדמי לולדות דנ"מ ואין לחוש להפסד דכלי זו דא"כ גם בנ"מ הא כתב הרא"ש דאם מתה האם הולד קיימא במקום אמו ואפילו הכי רשאי למכור משום דלא חיישינן למיתה וא"ל דהכא חיישינן לזולא דשמא יזולו דהא משמע בר"פ אע"פ דף נ"ו ע"ב דת"ק דרבי יוסי חייש לאונסא ולא חייש לזולא ויש לדחות וקצת משמע מדלא מוקי בר"פ אלמנה דעבדי נ"מ יוצאים בשן ועין לאיש וכו' בכה"ג דאיכא שום כשיעור מה שהכניס' וצ"ע:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה