הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עט · ב
(או הריני מגרשך ונותן כתובתה וכו') כתב הח"מ הטעם לפי שרפואה בכלל מזונות והרי קיבלה כנגד מעשה ידי' משא"כ בפרקונה ורש"י פי' במתני' בד"ה אינו רשאי שכבר נתחייב בפרקונה משעה שנשבית ועיין בחדושי' דזה הטעם אינו מספיק לחלק בין פדיון לרפואה והח"מ כתב דרפואה כל יומא זמני' הוא אך לפמ"ש לעיל דאפי' רפואה שיש לה קיצבה דדמי לפרקונה שהוא בפעם אחת אפ"ה יכול לומר הרי גיטך וכו' ז"א וע"כ צ"ל כמ"ש הח"מ ואפ"ה אשמועי' רש"י ז"ל דדוקא אם כבר נתחייב בפדיונה אבל אם אמר בתחלה הרי גיטך וכתובתיך ואח"כ נשבית יכול לגרשה מיהו נראה דהיינו לר"ש דס"ל משעה שנתן עיניו לגרשה אין לו פירות וה"ה דפטור מפרקונה אבל לרבנן כיון דס"ל דיש לו פירות מסתמא חייב בפרקינה אפי' היכא שכבר החתים הגט קודם שנשבית דקי"ל דיש לבעל פירות עד שעת נתינה כמ"ש כמ"ש הרא"ש בגיטין דף י"ז. ועיין לקמן סי' קכ"ז: