הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן סח · ח
(סעי' וי"ו טען טענת פ"פ וכו') זהו דעת רמב"ם דאפי' יבא דם אפ"ה יכול לטעון פ"פ והנה לכאורה הי' נראה דטעמא משים דאין להכחיש את הבעל בשביל שמצא דם משום דתלינן הדם בד' לילות כמו שבאמת הקשו אחרונים על דעת יש אומרים שחולקים על הרמב"ם דלמה לא יאומן הבעל הא קי"ל דנותנין לה ד' לילות והב"ש ס"ק ג' תירץ דד' לילות לא שכיחא והא דנותנין ד' לילות ולא תלינן בדם נדה משום דדם נדה לא שכיח טפי והביא ראיה ממ"ש מהרש"א ז"ל לפי' הר"ח לגירסתו גבי בוגרת בדף נ"ו אי דקא טעון טענת פ"פ ה"נ הב"ע דקא טעין ט"ד הרי אף דמקצת בוגרת אין להם דם בתולים אפ"ה נותנין לה לילה ראשונה משום דדם נדה לא שכיח ה"נ י"ל בד' לילות לכאורה הי' נלענ"ד דנהי דלפי הר"ח י"ל כן אבל לרש"י והרמב"ם ז"ל דק"ל כוותייהו לעיל סעיף ג' מוכח אפכא מדמקשה הש"ס הא אמר רב בוגרת נותנין לה לילה ראשונה ומשני אי דקטעין ט"ד ה"נ וכו' משמע דפשיט' לי' להש"ס מדתלינן בדם בתולים ולא חיישינן לדם נדה ע"כ משום דרוב בוגרות יש להם דם א"כ ה"נ בד' לילות י"ל כן ואין להכחיש את הבעל אך נראה דז"א דא"א לפרש כן אפי' לרש"י והרמב"ם דהא ודאי דא"י לטעון ט"ב מחמת שראתה דם בבעילה שני' הרי דאף דתלי' בד' לילות ולא חיישינן לנדה אפ"ה לא שייך לטעון עליו ט"ב וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' מאי מקשה הש"ס והאמר רב וכו' דילמא בוגרות בלילה ראשונ' היא כמו נערה בלילה שני' אע"כ צ"ל לשיטתי' דפשיטא ליה להמקשה דאין לחלק בין בוגרת לבוגרת או שכולם יש להם דם או שכולם אין להם דם ולא שייך לדמות לד' לילות דשם בודאי אין כל הנשים שוות כדאי' בנדה נשים בדמיהם כגפנים וכו' נמצא אפי' לדעת רש"י והרמב"ם י"ל כסברת הב"ש דד' לילות לא שכיחא ודם נדה לא שכיח טפי אמנם יותר נראה דאין הטעם של הרמב"ם משום דתלינן בד' לילות כמ"ש בח"מ דכל ד' לילות ה"ל פירצה דחוקה ע"ש אלא כמ"ש המפרשים דס"ל דתלינן בדם נדה או בדם בדדין וראיה לזה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דטעם בבגרות דאין להם טענת פ"פ משום דרוב הבוגרות אין להם דוחק ואם ניחא דתלינן בד' לילות קשה מנ"ל זה הטעם דילמא הא דאחר בש"ם הב"ע דקטעין טענת פ"פ היינו שבאמ' יבא דם כפי שיטתו דאפי' יצא דם תלינן בד' לילות אבל בבוגרות שאין להם אלא לילה אחת א"כ כיון שיצא דם אין הבעל נאמן ואין לומר דשמא זינתה בלילה זו דהא לא שכיח כלל כמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין דף י"ז דאין שהות בין יום ללילה שתזנה מכ"ש באותו לילה עצמה דלא שכיח. אע"כ דס"ל להרמב"ם דאפי' בוגרות יש לתלו' בדם נדה או בדם צדדין (ועיין ברמב"ם פרק א' מהלכות א"ב דאפי' בנבעלה בנערות ונתבגרה תו אין לה דם) ועוד כתבנו בחידושי' דאס"ד דטעם הרמב"ם משום דתלינן בד' לילות א"כ לפי מאי דאמר בר"פ התינוקת דאין תולין בד' לילות אלא בתוך י"ב חדש א"כ היכא דנתקדש' ושהתה י"ב חדש וניסת תו אין להסתפק שנבעלה קודם אירוסין ולפ"ז קשה למה הוצרך הש"ס בדף ט' לשנויי שקידשה פחות' מג' שני' ועיין בחידושי' בריש מכילתין באורך אע"כ צ"ל דטעם הרמב"ם משום דתלינן בדם נדה ובספר פני יהושע נטה לדעת המפרשים דטעם הרמב"ם הוא משום דתלינן שהביאה דם ממקום אחר ואין לשון הרמב"ם משמע כן שהרי כתב בהדיא אפי' יצא דם ואין להקשות על הרמב"ם דא"כ מה הועילו מפה ושושנינין הא עדיין יכול לטעון טענת פ"פ כדמקשה הש"ס בדף וי"ו ע"ב ותירוץ הש"ס לא שייך כאן דהתם יכולה לומר בתולה אני כמ"ש התוספות שם משא"כ כאן משום די"ל דלא חששו אלא לטענת דמים דהוא טענה דשכיח אבל טענת פ"פ הוא טענה דלא שכיחא כנ"ל וגם אינו אלא בנשוי דאפי' לדעת האומרים דמהימן בבחור מכל מקום לא שכיח ומסבינן לי' כופרי כמ"ש הח"מ: