הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן סז · ב
(סעיף ב' כגון שנכנסה לחופה וכו'). בש"ס מקשה וניחוש שמא תחתיו זינתה ומשני כגון שקידש ובעל לאלתר והרי"ף והפוסקים השמיטו זה וכתב הט"ז דהפוסקים חולקין על רש"י והתוס' וס"ל דהקושיא הוא על רבה דמשני זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה דניחוש שמא תחתיו זינתה ברצון ואע"ג דאיכא ספק ספיקא ספק ברצון ספק באונס ואת"ל ברצון שמא אינה תחתיו אין מוציאין ממון מס"ס ומתרץ בזה מה שהקשו התוס' בדף ט' ע"ב ד"ה אי למיתב וכו' דלמ"ד מקח טעות ממאתים אבל מנה אית לה ולא חיישינן לרצון ומפרש דהיינו באמת קושיית הש"ס הכא ואין דבריו מובני' כלל דהא במתני' דלקמן דף י"ב ע"כ לא מיירי בקידש ובעל לאלתר דהא היא אומרת משארסתני נאנסתי ואפ"ה מפרש ר' ששת לקמן דף י"ד ע"ב מקח טעות ממאתים אבל מנה אית לה (גם מה שהקשה על התוספות שכתבו דמוציאין ממון בספק ספיקא דהא קיימא לן כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ורובא עדיף מספק ספיקא כבר כתבנו בחידושינו שם בדבריהם דלא כתבו דמוציאין ממון אלא היכא דאיכא ברי ושמא ובאמת היכא דאיכא רובא וברי ושמא מודה שמואל דמוציאין כמבואר שם) וכבר כתבנו בחידושינו ישוב על זה דהא דהשמיט הרי"ף הך אוקימתא דקידש ובעל לאלתר וגם לא הביא הברייתא אפי' יש עדים משום דס"ל דלהלכתא אפי' בקידש ובעל לאלתר איכא למיחש שמא נבעלה לפסול לה א"כ היכא דאיכא עדים לא קי"ל כברייתא זו ופסק כלישנא דמתני לה אברייתא ע"ש באורך אך לשיטת הפוסקים שכתבו הך דאפי' יש עדים ולא הביאו הך דקידש ובעל לאלתר ע"כ צ"ל נישוב השני שכתבנו שם דלרבא דקי"ל כוותי' דאמרי' כאן נמצא כאן היה לא חיישינן שמא תחתיו זינתה ואין צריך לאוקימתא דקידש ובעל לאלתר ע"ש:
ועיין בכנה"ג שכתב בנכנסה לחופה עם הראשון כשהיתה נדה ומת הבעל קודם טהרתה יש לה ט"ב ואין להקשות עלי' מהא דאמרי' דביהוד' לא הי' יכול לטעון ט"ב מפני שמתייחד עמה אע"ג דקי"ל דצריכה לספור ז' נקיים די"ל דהכא שאני דאמרי' דמסתמא לא עבדי איסורא ולא נתייחד עמה כלל דקי"ל דפירסה נדה אסורי' להתיחד משא"כ ביהודא שהי' מתיחד עמה וכ"ש דא"ש לפמ"ש בחידושינו דף ז' דבאמת חזה ראי' למ"ש הט"ז בי"ד סו' קצ"ב דהיכא דבא עלי' מיד לא מחמדא וליכא איסור נדה מיהו היכא דידוע שנתיחד עמה אף שהיתה נדה בשעת חופה יש לומר כיון דיצרו תקיף חיישי' שמא בא עלי' ואין לה ט"ב: