אור ברסלב

הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

פרק כא

פרק כ

פסוק א

ע׳ מכילתא הוצאת רמא"ש.

ע' מכילתא ושמות רבה ורש״י.

ע׳ עירובין נ״ד ע"ב.

להבינו טעם הדבר ע' רש״י שם.

מכילתא.

לגדולים והשובים שבהן, ע' ב״ר פ' צ״א.

דמשפטים היינו דינים, ודינים היינו מדות. כמו שאמרו והלא דין הוא, היינו דבר זה אפשר ללמוד במדה אחת מי״ג מדות.

בעל מדרש הגדול רומז כאן על מדרש י״ג מדות שהביא ריש ויקרא, ומדרש זה הוצאתי לאור בספר ברכת אברהם שנדפס לכבוד ידידי מו"ה אברהם בערלינער עת מלאת לו שבעים שנה בשנת תרס״ג.

גיטין פ"ח ע"ב.

פסוק ב

הרב מו״ה שניאור זלמן שעכטער נ"י ראש ביה"מ לרבנים אשר בנעוויארק הדפיס ב' עלים ממכילתא דרשב״י, אשר מצא בקאמברידגע, במ"ע The Jewish quaterly review שנת 1904 צד 443 עד 445, ומה שהוספתי והגהתי כאן עפ"י הנדפס שם ארשום בעגול כזה 0.

חסר ראש המאמר ויש למלאות החסרון עפ"י בבלי חגיגה י״ד ע"ב, ירוש' שם פ"ב ה״א, תוספתא פ״ב. ונ"ל דבמכילתא דרשב״י היה כאן דרש כזה: ד"א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אלה תשים לפניהם ואי אתה שם לפניהם מעשה מרכבה ומעשה בר' יוחנן בן זכי וכו'. ולפ״ז האי מאמר אגדה על כי תקנה עבד עברי שכתוב לעיל העתיק בעל מה״ג ממקור אחר ולא ממכילתא דרשב״י.

אבות פ״ב מ"ח.

כאן נרשם בכ"י "פרק". ונראה מזה שהמכילתא דרשב״י היתה נחלקת לפרקים, ועיין ההוספות מכ״י שאוסיף לקמן כ״א ל״ז בסוף הפסוק.

ספרי דברים פי' קי"ח, ילקוט בהר רמז תרס״ו בשם ת"כ, ובת״כ שלנו ליתא.

ספרי שם, ת״כ בהר פרק ז׳.

פליג על מכילתא שלנו וע' קידושין י״ד ע"ב דזה דעת ר' אליעזר.

וכן הוא במכילתא לקמן פ' וכי ימכור איש את בתו וכ״פ הרמב״ם ה' עבדים פ״א ה״ב, וע׳ מל״מ שם דהרמב"ן חולק ע"ז.

ומה הבת שאינה מוכרת את עצמה אביה מוכרת הבן שמוכר את עצמו אינו דין שיהא אביו מוכרו.

מכילתא פרשה ג׳ לפס' ז׳.

מכילתא דילן, והובא כאן בשם ר' ישמעאל, וזה מראה שמכילתא דילן היא מכילתא דר' ישמעאל.

ע' ב״ר ס׳ מ״ב ויגד לאברהם העברי.

עד כאן עפ"י כ״י הנ"ל עלה א'.

ספרי דברים פי׳ קי״ח, קידושין י״ז ע"ב.

קידושין ט״ז ע"ב.

עי' קידושין י״ז ע"א ורמב"ם ה' עבדים פ"ב ה"ה ומל״מ שם.

ע' מכילתא ות"כ בהר פרק ז' ה"ג.

ערכין כ"ח ע״ב.

שם וספרי דברים פי' קי״א.

ירושלמי פ"ק דקידושין ה״ב.

ערכין י"ח ע"ב, ועי׳ מכילתא.

קידושין ט"ו ע"א, וע' רמב״ם פ"ב מה' עבדים ח"ב.

מכאן הוציא הרמב״ם דינו פ"ב מה' עבדים הי״ב.

כר' אליעזר לקמן במכילתא וכר״ש בקידושין כ״ד ע"ב.

מכילתא.

ע' מכילתא.

קידושין י"ד ע"ב.

שם וט״ז ע"א.

פסוק ג

ע' מכילתא.

ע' קידושין כ׳ ע״א.

רוב דברי המכ' מד"ה אם בעל אשה הוא עד כאן הובאו ברמב״ן על התורה כאן בשם מכילתא אחריתי דר' שמעון, ועיי"ש, וע"ג בת"כ בהר פרק ז' ה״ג, ורמב״ם פ״ג מה' עבדים ה״א וה״ב ומל״מ שם. ופי' אל תפרישנו מאשתו ומבניו ע' ברמב״ם פ״ג מה' עבדים ה״ה.

פסוק ד

מכילתא.

אם מת האדון ועובד אם הבן גם הבן יכול ליתן לו שפחה כנענית, ונ"ל דמרבה מאם, כבזבחים ט' ע״א.

מכילתא.

קידושין ט"ו ע"א.

קידושין כ"א ע״ב.

שם כ' ע"א.

שתי שפחות כמ"ש הרמב״ם פ״ג מה"ע ה״ה.

לדעת הפוסקים דשפחה מותרת מן התורה (ע׳ מל״מ פ״ג מה״ע ה"ג) מיירי כאן בב׳ שפחות ולדעת הפוסקים דשפחה אסירה מה"ת צ"ל דמיירי בב' נשים בנות חורין, ונ"ל דאיצטריך לאשמעינן במשיא את בנו סמוך לפרקו, ע׳ יבמות ס״ב ע״ב.

ע' מכילתא.

רמב״ם פ״ג מה"ע ה״ה.

כדיליף לקמן מתהיה לאדוניה.

דאין קידושין לעבד וע' מכילתא לפ' והוא יצא בגפו ות״כ בהר פרשה ו' ה"ג.

ע' מכילתא.

ע״ל הערה כ44'.

פסוק ה

ע' מכילתא, ואולי דרש כאן שישלש מדכתיב עוד במשנה תורה והיה כי יאמר.

קידושין י"ז ע״ב, ספרי דברים ס"פ קכ"ב.

קידושין כ"ב ע״א ספרי דברים ר"פ קכ״א.

מכאן עד סוף הפסוק בספרי שם ובש״ס שס, ואפשר דמביאו כאן בשם ר' שמעון משום דסתם ספרי ר״ש, אמנם מדמייתי הא דחלה אצל רבו בשם ראב"ע ש״מ דשמות התנאים היו מקובלין אצל בעל מכדרשב״י.

פסוק ו

רמב"ם פ"ג מה״ע ה״ט.

מכילתא.

רמב״ם פ"ג מה״ע ה״ט.

מכאן עד "את בתי האיש מוכר" בפס' ז' הדפסתי הכל עפ"י כ״י של הרב מהרש״ז שעכטער הנ"ל הערה ו34'.

מכילתא ורמב״ם שם.

מכילתא.

ספרי דברים פי׳ קכ״ב.

עי' לעיל י"ט, י"ז.

קידושין כ"א ע"ב וע' מכילתא.

נ״ב פיר' המכתב.

נ"ב פיר' מיני קוצים.

קידושין כ"א ע"ב, ספרי דברים פי׳ קכ"ב.

מכילתא, קידושין י"ז ע"ב.

מכילתא.

שאינו עובד את בנו.

במוכר עצמו.

בפ' ראה דמיירי במכרותו ב"ד כדלעיל פסוק ב׳.

ע׳ לעיל הערה ט43'.

פסוק ז

במדרש הגדול כתוב כאן וז"ל: וכי ימכור איש את בתו לאמה. הרי זה בכלל היה ויצא מן הכלל לטעון טעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר: להקל עליה שהיא יוצאה בסימנין ולהחמיר עליה שאם רצה האדון ליעד מיעד עכ"ל ומאמר זה הוא ממדרש י"ג מדות׳ ע' ספר ברכת אברהם צד 67. ומכ"י שלפנינו נראה דהמאמר אינו ממכילתא דרשב״י, דלא כמו ששיערתי לפנים.

לפנינו כתוב: אם, אמנם בכמה כ״י איתא: ואם.

כן יש להגיה, ע' לקמן ס' ל"ז.

המאמר המוסגר הוספתי עפ״י מדרש הגדול להשלים בזה החסרון של כ"י. (וע׳ סוכה כ"ג ע״ב ומכילתא פ״ג) והנה המה"ג לא הביא אלא סוף הדרש כי ימכר איש וכו׳ ואין ב"ד מוכרין, (וכמו שהדפסתי ב"הפלס" ש״ג צד 321) מפני שסבר דלפי המסקנא אין אנו צריכין לדרש כי יגנב איש, דמכי ימכר איש איכא למילף דאין ב"ד מוכרין בין בגניבת אביה בין בגניבת עצמה. אך זה טעות, דכי ימכר איש מיירי בקטנה דאביה מוכרה וקמ"ל דאין ב"ד מוכרין הקטנה בגניבת אביה, ומ"מ צריך קרא דכי יגנב איש דגם בגדלות דוקא איש נמכר בגניבתו ולא אשה, דפשיטא דכי יגנב איש מיירי בגדול. ולקמן פס' ל"ז חזינן דאף לפום מסקנא קאי הדרש דכי יגנב איש.

כאן נשלם הכ״י ומתחיל ההעתק ממדרש הגדול.

ע׳ מכילתא.

ע' מכילתא ונדרים ע"ו ע"א, ועי סנהדרין ס״ט ע״א דדריש ג״כ בן ולא אב.

קידושין י״ט ע״ב, ירושלמי שם פ״א ה״ב.

קידושין כ׳ ע"א, וע' רמב״ם פ"ד מה״ע ה״ב.

ע' קידושין ב' ע״א.

ע׳ ב"ר פמ׳׳ה: דליים ופנדיות הוליכה לה למרחץ, וע' במוסף הערוך שצ"ל דליים ובלנריות והוא מלשון רומי balneariae בגדי מרחץ.

ת"כ בהר פרק ז׳ ה"ב.

ע' מכילתא.

פסוק ח

קידושין י״ט ע״ב.

קידושין י״ט ע״א, רמב"ם פ״ד מה״ע ה״ח.

רמב"ם שם ה"ז.

מכילתא.

קידושין ע״ז ע״א בשם חזקיה.

קידושין י״ח ע"א.

קידושין י"ט ע"א.

כל זה ברמב״ם פ"ד מה"ע ה"י וע"ש בלח״מ. וע׳ ס' מעין החכמת שתמה דרמב״ם פ׳ דלא כחד מהני תנאי דקידושין י"ח ע"ב, והנך רואה דדינו ממעין קדוש דמכדרשב"י יצא.

וכן הרמב״ם פ"יט מה' סנהדרין לא מנה לאו זה בלאוין שלוקין עליהן.

מכילתא, קידושין י"ח ע"ב.

קידושין י"ח ע"א, וע' ירושלמי פ"א ה״ב.

פסוק ט

מכילתא ועיי״ש.

רמב"ם פ"ד מה״ע ה״ח.

מכילתא.

קידושין י"ח ע״א.

פסוק י

שמופקרת לזנות. ע׳ ב"ר סוף פ' פ': בני אדם של הפקר וע׳ ת״כ קדושים ריש פרק ז׳.

ע' קידושין ט"ז ע״א וצ"ע.

מכילתא, כתובות מ״ז ע"ב.

כתובות ס"א ע"ב וס״ב ע״ב.

שם מ"ח ע״א.

פסוק יא

כל המאמר הזה מובא מר"י אבן גנאח בס' הרקמה שער ל"ד צד 214 בשם רבותינו ז״ל.

ע' מכילתא ורמב״ם פ"ד מה"ע ה״ה.

פסוק יב

ע' מכילתא ות״כ אמור ריש פרק כ'.

ע' ת"כ שם וסנהדרין ע״ח ע״א.

ע' מכילתא לקמן פ״ז.

פסוק יג

מפורש במדרש י״ג מדות שהדפסתי בספר ברכת אברהם צד 67 וז"ל: כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח הרי ההורג בכלל שופכי דמים היה כשהוא אומר ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לן מקום הרי יצא לטעון טעון אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר להקל עליו לידונו בגלות ולא להחמיר עליו שאם הרגו גואל הדם בגבול עיר מקלטו נהרג עליו אע"פ שלא מצינו לו מקרא מלא נמצינו למידין לדינו מן המקרא הזה ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם מחוץ הוא דאין לו דם הא לפנים יש לו דם עכ"ל, וע' מה שהעלותי שם.

ע' ספרי מסעי פי' ק"ס וב"ק כ״ו ע"ב.

כמו שמסתקיף ע' ת״י בראשית מ"ח, ח'.

תענית י״ח ע"ב, ספרא אמור פרק ט', שמחות פ"ח.

מכות י״ב ע״ב.

ע׳ מכילתא.

מכות י"א ע"ב.

פסוק יד

ע' סנהדרין מ"א ע״א וס״ט ע"א.

מכילתא.

שמצווין להחיותו.

רמב"ם פ"ב מה' מצה הי״א.

סנהדרין ע"ט ע"א.

בעלילות.

ע' מכות י׳ב ע״א, ירושלמי פ״ב ה״ז. מדרש שמואל פכ״ה.

ס' מכילתא ויומא פ"ה ע"א.

שרציחה דוחה עבודה ע׳ סנהדרין ל"ה ע״ב.

מכילתא.

מכילתא.

מובא ברמב"ן לבמדבר ל"ה כ"ט בשם מכילתא.

ע״ז ח' ע"ב.

פסוק טו

ולא אמרינן לענין זה בני בנים הם כבנים.

ת״כ קדשים פרק ט׳ ה״ח.

עי׳ מכילתא. ות"כ אמור פרק כ' ה״ח.

רמב״ם פ"ה מה' ממרים ה"ט וי'.

ע' ת״כ קדשים פרק ט׳ ה״י ואמור פרק כ' ה"ח.

ת״כ אמור שם.

כתובות ל"ה ע"א בשם תנא דבי חזקיה וע' ירושלמי שם פ"ג ה"ג. וכבר אמרנו שחזקי' הוא המסדר מכדרשב״י.

מכילתא.

ע' סנהדרין מ״ה ע"ב.

פסוק טז

תוכן העניינים

הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה