הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
פרק יד
פסוק ב
צ"ל עטליז והוא כמו אטליס, שוק ויריד.
מע"ז, ומכנה להס שם גנאי, חרא הוא טינוף.
מדכתיב נכחו תחנו דרש דשם היו אוכלסין כנגד כל ישראל.
פסוק ד
אולי צ"ל הכה תכה את יושבי העיר ההיא (דברים י״ג ט״ז) כמכילתא בא פ"ז וכן בב"ר פ"נ.
פסוק ה
כגי' הילקוט.
במכילתא גרס אקטורין.
במכ' פרתוזימיא, והוא ( πϱоϑεσμία בל"י) יום המיועד.
ואין אנו צריכין לשמוע בקולו, ובמכילתא משובש.
צ״ל דידכאות ( διάδоχоι ) צירים משולחים, שכל אחד מוסר השליחות לחבירו, וחבירו לחבירו עד שמגעת למקומה.
צ״ל קניטה ונפשנו קצה ת״י ונפשנה קנטת.
ע' משנה מכות פ"ג מי״ד.
שדה בור.
נראה שצ״ל ששילחו ולא ידעו מה שילחו, ע' מכילתא.
פסוק ו
אוצרות.
פסוק ז
בשעת מלחמה, ע' תוס' ע״ז כ"ו ע"ב.
מס' סופרים ס״פ ט"ו.
עי׳ ירושל' כלאים פ"ח סוף ה"ב.
פסוק י
ע׳ סדר עולם רבה פ״ה.
פסוק יב
כמו המכנן את החבל פרה פ״ז מ״ז. וכן צריך לפרש מלת כונניות חולין נ"ו ע"ב דלא כרש״י.
דגלים.
פסוק יד
הסדר במכילתא זו משונה הרבה מסדר שבמכילתא דר' ישמעאל, ויש כאן הרבה חילופי גירסאות עיי״ש.
המיסגר הוספתי עפ״י מה שהביא ר' טודרוס הלוי בספר הרזים שלו בשם מכדרשב"י, ע' לעיל הערה ט1' וע' מכילתא.
פסוק טו
בעל מה״ג הוסיף כאן: כלומר מחיצות היו זכים כשחקים.
אולי צ״ל זברון והוא כמו זרבובית (זבוית), קאנאל בל״א. אך באשר שגם לקמן ט"ו ח' גרם ג"כ זכרון, אפשר לומר שמלת זכרון יש לו ג״כ אותה הוראה כי שרש זכר עיקר הוראתו נקב. שטעכען בל"א.
פסוק טז
בפסוק ח'.
פסוק יז
מאמר זה הובא מרמב״ן לפסוק זה בשם מכדרשב״י.
גי' רמב״ן ר' יונתן בן יוחאי.
פסוק יח
בקרא כתיב בין המתים ובין החיים.
פסוק יט
שמות רבה פכ״א.
ע"ז הוסיף בעל מדרש הגדול וז"ל: כלומר זה היסוד טבעו להיות נמס וניזול אותה השעה עמד ונעשה כאלו הוא גוף יבש.
עי' מדרש תהלים לפסוק זה ושמות רבה פ' כ״ד.
פסוק כ
ענינו מתקוטטים, ועיין לעיל: שלא יצהיבו.
תפלה של יד שמניחין בשמאל, ולקמן סוף פכ"ט גרסינן זו תפלין וכן במכילתא.
פסוק כא
עי' לקמן פ׳ כ״ט.
פסוק כב
מפרשי מכילתא מחקו ד׳ מלות אלו, ונ״ל שפי' זכרות ונקבוה של הטלפים, כמו שמצינו זכרות ונקבות גבי קרן, ר"ה כ"ז ע"ב.
דגלים.
פסוק כג
עי' ב"ר פ' פ"ח.
פסוק כה
בב"ר פ׳ ה׳ בשם ר׳ יוחנן.
פסוק כו
עי׳ שמות רבה.
פסוק כז
במכילתא הגי' פפוס. והנכון כגי' דכאן.
פסוק כח
עי' מאמר זה במדרש תהלים ריש סי' כ"ב.
עיי״ש ברש׳׳י וספרי.
פסוק כט
עי' פי' ריטב"א להגדה של פסח בשם מכילתא לר' עקיבא.