הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
הוספה
פרק ג
פסוק א
עיין כל מאמר זה בריש ת״כ.
פסוק ב
ע' מאמר זה בב״ר פנ״ה, ובמה״ג לבראשית שם ליתא וכנראה הוא כאן ממכדרשב״י.
פסוק ג
עי׳ לעיל יתרו י"ט י"ח - כ'.
וכן בשמות רבה פ"ג.
פי׳ אע"פ שבאת לך ממשלה אל תנח מדת ענותנותך, כמו שמפורש בקהלת רבה.
פסוק ד
כל מאמר זה הובא מר' טודרוס הלוי הנ״ל הערה ט1' בשם מכדרשב״י ובש״ר פ״ב הוא בשם ר׳ יוסי.
פסוק ה
באדר"נ פל״ד היא ירידה רביעית, אמנם בנוסחא ב' של אדר"נ הוצא' שעכטער פל״ז ג"כ היא ירידה חמישית וכן בפרקי דר״א פ״מ, וע׳ ספרי במדבר פי׳ צ״ג.
פרקי דר"א פמ״ה.
פסחים נ״ד ע"ב, וע' מכילתא ויסע פ"ה.
זבחים נ״ד ע״ב, ספרי דברים סוף פי' ל״ז.
כל מאמר זה בספרי שם וקצת בכתובות קי״ב ע״א ובשמות רבה פל״ב.
אין בו פסולת יותר מקרנו.
הוספתי עפ"י ספרי שם.
כל מאמר מוסגר זה מובא מר' טודרוס הלוי הנ"ל הערה ט1׳ בשם מכילתא דר"ש, ומזה ראיה שכל המאמר המדבר בשבח א״י היה כתוב כאן במכדרשב״י.
מובא בב"ר פ׳ פ״ה בשם תני רשב״י.
פסוק ו
שמות רבה פ"ה וש״נ.
פסוק ז
ספרי דברים פי' ל"ח.
פסוק ח
מאמר זה הוא ממכילתא דרשב״י כדמוכח לעיל הערה ל16', וכן דרך ספרי דברים וספרי זוטא למנות עשה ולא תעשה כמ״ש בספרי ״מבוא למדרשי הלכה" צד 65.
ע' לעיל הערה ת15' וש"ר פ"ג.
כפסחים פ"ז ע״ב ומכילתא דר' ישמעאל מס׳ דעמלק ד"ה וילחם עם ישראל ברפידים.
פרק ד
פסוק א
ע' שמות רבה פ״ד: בנו של ר' חייא הגדול אמר לא הלך אצל פרעה עד שהתיר לו יתרו את נדרו. ע"כ. ובנו של ר"ח הגדול הוא חזקיה המסדר של מכדרשב"י כמ״ש בכמה מקומות, וע' תנחומא.
נדרים ס"ה ע״א ספרי דברים פי' כ"ז.
דוגמתו בע״ז מ"ה ע״א: אני אובין ואדון לפניך.
פרק ה
פסוק א
סנהדרין קי״א ע"א.
ע' שמות רבה.
דעת ר"ע דהכא הוא כדעת ר' ישמעאל בשמות רבה, ושם דעת ר"ע כר"א המודעי דהכא.
ע' לעיל שמות י"ב י"ב.
פרק ו
פסוק ב
ב"ר פ׳ מ״ז בשם ר"ל.
פג לבם ולא האמינו.
פסוק ג
ש"ר פ״ו וע' לעיל שמות י"ח י"ח.
מכילתא יתרו פסוק ויסעו מרפידים.
ע׳ ב״ר ס״פ נ"ג.
פסוק ד
שמות רבה בשם ר׳ יעקב.
לעיל הערה ע76'.
ר"י ור' נחמי' מפרשים בענין אחר בשיר רבה פ״ד פסוק כולך יפה רעיתי ומום אין בך.
פרק ח
פסוק ב
שפות מבואר על פי מדרש תהלים ע"ח וז"ל: כל מכה שהיתה באת עליהם מכת דבר שפה עליהם (וע' לקמן), ובשמות רבה פ"י כל מכה ומכה שהיתה באה במצרים היה הדבר ממשמש ובא עמה. ולפ"ז שפות היינו ממשמשות ובאות, לא היו המכות שכבר היו עשויין ע"י משה ממשמשות ובאות עד שיהא נראה כאלו עשאון החרטמים.
בסי' ע"ח ובסי׳ ק"ה.
שלא נזכרו בסי׳ ע״ח.
ע' פסיקתא זוטרתא ח׳ ט״ו, ומשם נראה דר' טוביה לא היה לו מדרש דילן.
פרק ט
פסוק א
ע' לעיל הערה נ77'.
מבואר עפ"י מ"ש במה״ג גבי צפרדעים וז"ל ואין לי אלא צפרדעים בלבד ומניין לרבות כל החיות המשכלות שבים שנ' (תה׳ ע"ח מ״ה) וצפרדע ותשחיתם: ואין השחתה אלא מיתה שנ׳ (ש"א כ"ו ט׳) ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו. עכ"ל.
ל"י νομή נגע האוכלת בבשר.
ע' לעיל שמות פרק ט"ו סוף פסוק י"א: ד"א עושה פלא.
פרק י
פסוק א
ב״ר פל"ג בשם ר' לוי.
במה״ג כתוב כאן עוד: א״ר יהודה ביר' סימון האבלתי הובלתי כתיב ע"כ וכן בב״ר שם בשם ר' יהודה בר רבי ובשמות רבה פי״ד.
מובא בריש במדבר רבה בשם חזקי׳ ב"ר חייא וכן בשמות רבה פי״ד ובתנחומא הוצ' רש״ב ובמדרש תהלים ק"ה, וא"כ מאמר שלפנינו הוא ממכילתא דרשב"י שסידרה חזקיה וממנה שאבו הב"ר ושאר מדרשים.
פסוק ב
דוגמתו פ' בשלח י"ד כ'.
ע׳ ילקוט תהלים רמ"ז תשכ"ג.
סוף הספר