אור ברסלב
הערות בובר על מדרש משלי פרק כב › פסוק ו

הערות בובר על מדרש משלי· רבי שלמה בובר

פרק כב · פסוק ו

פסוק ה

דין הוא דאמר מתלא - פירוש: זהו שאומר המשל. ובדפוס וויניציא הגירסה: דיו דלותו של עני, דיו שעני הוא, מן "דֵין הוא" נעשית "דיו שעני הוא", והשמיט המילות "דאמר מתלא".

מסתייא לעייקא שבקיה לעייקותיה - כך הוא גם בדפוס תוגרמה, ובכתב יד רומי הגירסה "מיסתיה למעיקא שיבקיה לעיקותיה". ו"עקא" - פירוש צרה: (בראשית מב כא): "צרת נפשו" תרגומו "עקת נפשיה". ובבראשית רבה יד ז איתא: "לא מסתייה לההוא גברא עקתיה, אלא דאתית מעקא ליה?!". ואולי יש לתקן כך גם לפנינו: "לא מסתייה לעייקא עיקותיה, אלא דאתית מעקא ליה?!", פירוש, לא עושה כל כך העניות לעני, רק ממה שאתה מצער אותו. ובדפוס וויניציא, ואחר-כך בכל הדפוסים, בטעות "משיניו לעזקה שבקיה לעזקתיה".

תוכן העניינים

הערות בובר על מדרש משלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה