אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קע · פירוש ט

פירוש ח

תני ראב"י אומר כשאמרו צדין אפי' משדה לבן הסמוכה לשדה אילן כו'. לפנינו אי' תניא רשב"א א' כשאמרו בשדה הלבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר אבל בשדה לבן הסמוכה לאילנות אפי' כדרכו שמא יצאו משדה הלבן כו'. וברי"ף הנוס' תניא רשב"א א' כשאמרו בשדה לבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לאילנות שמא יצאו כו'. ונוס' רבינו קרובה לנוסחת הרי"ף ז"ל. מיהו עוד יש שנוי בין גי' הרי"ף לגי' רבינו דברי"ף אית' כשאמרו בשדה הלבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לאילנות כו' ורבינו לא גריס כדרכו. וגם לא הביא דברי ת"ק שמתיר כדרכו אפי' בשדה לבן. ולפ"ז קאי ראב"י על שלא כדרכו דר' יהודה. ובהא קאמר ראב"י דדוקא סמוכה לאילנות. אבל כשאינה סמוכה לאילנות אפי' שלא כדרכו אסור. והיינו פסקה רמב"ם פ"ח ה"ה וכמש"כ הה"מ שם והי"א בש"ע שם סי"ג וע' ביאורי הגר"א שכ' דהרמב"ם לא גריס כדרכו והיינו גי' רבינו: ויש עוד להעיר דהרמב"ם דפסק לחלק בין שדה אילן לשדה לבן ניחא משום דגריס במשנה וחכמים אומרים כמבואר בפי' המשניות והלכה כחכמים. אבל רבינו דגריס רי"א כו' קשה אמאי פסק כיחידאה והיה אפשר לומר דגריס במשנה צדין את האישות כו' ובשביעית דברי ר"מ רי"א כו' וכ"כ הריטב"א שיש גורסים הכי ור"מ ור"י הלכה כר"י. אבל יותר נראה מדכ' רבינו לעיל וצדין את האישות ואת העכברים במועד ולא כתב תיבת כדרכו כלשון משנתנו נראה דלא גריס במשנתנו כלל כדרכו. וס"ל דר' יהודה מפרש דברי ת"ק וכדעת הטור או"ח סי' רנ"ה ע"ש בב"י דס"ל דבכ"מ דתנן רי"א ולא מפורש בדברי ת"ק להיפך ה"ה מפרש והלכה כמותו. והרמב"ם חולק ע"ז והוא מחלוקת רש"י ותוס' עירובין דצ"ט בהא דתנן לא יעמוד אדם ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק רי"א אף משנתלש רוקו בפיו לא יהלך ד"א עד שירוק. ופליגי שם הרמב"ם והטור כמבואר בסי' ש"נ. ובגמרא שם אי' אר"י מוחלפת השיטה ופרש"י החליף ר"י שיטתו ויצא ממנה. ולא פי' כמו בכ"מ דהפכו התנאים שיטתן. אלא משום דס"ל דר"י מפרש הוא. ומיושב בזה קו' התוס' ד"ה הוא סבר. ומש"ה פרש"י ד"ה הוא סבר. מדסיפא ר"מ הא דלא יפתח ולא משנה זו. והתוס' שהקשו בשיטת הרמב"ם קיימי. ואעיר עוד א' במשנה דפ' תולין מכבש של בעל"ב מתירין אבל לא כובשין ושל כובשין לא יגע בהן רי"א אם הי' מותר מע"ש מתיר את כליו ושומטן. ופרש"י הטעם משום בנין וסתירה. וא"כ בודאי כ"ע מודו לדר"י שאם הי' מותר מע"ש כו'. שהרי שוב אין כאן סתירה כיון שהוא רפוי אבל הרמב"ם מפרש משום מוקצה מחמת ח"כ ור"י חולק. וע' ביאורי הגר"א שם סי' ש"ב סקט"ו. ולא כמג"א שם ודי בזה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה